התרבות שלנו מקדשת “לילה שלם” או “שינה רציפה”.
לא משנה כמה מחקרים יראו שאיכות השינה אצל תינוקות לא נקבעת על ידי כמות התעוררויות ושלא נמצאו הבדלים בהתפתחות בין תינוקות המתעוררים בלילה ואלה שלא – בסופו של דבר ההתעוררויות בלילה משפיעות על השינה של ההורה.
גם ההורים שלא מעוניינים לבצע אימוני שינה תוהים לפעמים מה היה קורה אם…
הילד היה ישן לילה שלם.
המחקר שאני רוצה להציג בפניהם הוא מחקר מעניין שמטרתו לא היתה “להוכיח” שאימון שינה מזיק או לא מזיק אלא להבין מדוע יש הורים שעבורם אימון שינה “משנה חיים” והם עוברים אותו בהצלחה ועבור אחרים הוא “מסכת ייסורים” ואינו עובד.
במילים אחרות: ייעוץ שינה לתינוקות – למה הוא עובד? מתי הוא עובד?
80% מההורים אמרו שמומחי השינה גורמים לאימוני השינה (במקרה של המחקר הזה מדובר בשיטת פרבר) להשמע כיותר קלים עם תוצאות עמידות יותר ממה שהם חוו בשטח.
ביצוע המחקר
הייחודיות של המחקר הזה היא בכך שהוא ניסה להביא את החוויה ההורית באימוני השינה, מה שלא נבדק ולא נחקר לפני כן.
במחקר ההורים נשאלו לגבי יקיצות לילה וסוגי האימון שבצעו כדי ללמד את הילדים לישון במשך הלילה ללא נוכחות הורה.
השאלות המעניינות באמת במחקר היו:
1. כמה זמן המשכתם באימון שינה?
2. כמה פעמים בצעתם אימון שינה?
3. האם התהליך עבד עבורכם?
4. האם חוויתם סטרס במהלך האימון?
המחקר התבסס על 411 הורים קנדיים לתינוקות בגילאי חצי שנה ועד גיל שנה.
כמחצית מההורים ניסו את שיטת פרבר הידועה גם בשם “בכי מבוקר” ונפוצה בבתי ספר התנהגותיים שונים בארץ ובעולם.
מה קורה במהלך אימון השינה?
ההורים מניחים את התינוק במיטה, מאחלים לילה טוב ויוצאים מהחדר.
לאחר מכן הם פותחים שעון לכמות זמן ידועה מראש. לאחר זמן זה, אם התינוק לא מפסיק לבכות, הם יכולים להכנס לחדר, להרגיע אותו, להניח שוב במיטה ולצאת.
בשיטת האינטרוולים המקורית שפרסם פרבר, המרווחים בלילה הראשון הם:שלוש דקות – חמש – עשר – עשר. ביום השני: 5-10-12-12. ביום השלישי: 10-12-15-15 וכך מתואר עד היום השביעי כשמשאירים לבכות 20-25-30-30 דקות בכל יקיצה. במחקר לא נבדק האם האינטרוולים היו בדיוק כמתואר בספר או נבחרו אינטרוולים אחרים אבל השיטה ברורה.
כ-60% מההורים ניסו את השיטה במשך שבוע או פחות כאשר 12% ניסו אותה במשך חודש שלם.
47% מההורים שניסו את שיטת הפרבר סיפרו שהם התחילו את האימון מחדש 4 פעמים או יותר.
תוצאות המחקר
תוצאות המחקר מעניינות ביותר.
69% מהמשתתפים במחקר (שזה כולל גם הורים שניסו את השיטה וגם כאלה שלא) מאמינים שהשיטה עובדת.
אבל בפועל מאלה שניסו את פרבר רק 14% מההורים דיווחו שהתינוק הפסיק להתעורר בלילות.
24% טענו שכמות היקיצות פחתה (אבל לא ברור אם זה קשור לאימון שינה או לשינויים נוספים שעשו בשיגרה)
20% טענו שכמות היקיצות פחתה מעט.
כ-42% מההורים טענו שהאימון לא השפיע כלל על כמות היקיצות בלילה.
גם אם נעזוב לשניה את הדיון האם אימוני שינה פוגעים או מיטבים לתינוק, אנחנו רואים בשטח שביצוע אימון שינה אינו מבטיח את התוצאות שבגללם מבצעים את האימון.
ומה לגבי סטרס?
ראינו שאחוז ההצלחות של האימון הוא די מאכזב.
אבל מה לגבי הדרך עצמה?
73% מההורים ענו שתקופת האימון היתה מלחיצה עבורם.
63% מההורים חשבו שהאימון גורם לסטרס אצל התינוק.
בצורה לא מפתיעה, ההורים שמצאו את האימון כלא מלחיץ עבורם, לרוב גם לא הרגישו שהוא מלחיץ עבור התינוק.
מתי האימון עובד?
כמובן שלא ניתן להגיד בצורה מדויקת האם האימון יעזור לכם להשיג לילה שלם או ישפר בצורה ניכרת את כמות היקיצות הליליות אך ניתוח סטטיסטי של תשובות ההורים עזרו לחדד את הגורמים המשותפים להורים שחוו הצלחה בתהליך.
1. הורים שהאמינו שאין בעיה להשאיר תינוק בוכה במסגרת אימון שינה והדבר לא פוגע בו ולא גורם לתחושת נטישה הצליחו יותר באימון שינה.
2. הורים שדיווחו שלא הרגישו מתח ולחץ בתהליך הם גם אלה שדיווחו על יותר הצלחות מאשר ההורים שחשו שהתהליך מלחיץ עבורם או עבור התינוק.
3. אצל ההורים שחוו הצלחה באימון שינה היתה ברוב הסיכויים סביבה יותר תומכת באימוני שינה.
4. גם אופי של התינוק כנראה משחק תפקיד. הורים שהצליחו באימון שינה דיווחו שהתינוקות התעוררו רגועים יחסית. לעומת זאת 17% סיפרו שהתינוקות בכו חזק עוד לפני שהתעוררו ואחרים דיווחו על בכי חזק לאחר ההתעוררות.
להעמקה במחקר זה ומחקרים אחרים שחקרו שיטות אחרות של אימוני שינה מוזמנים לקרוא את המחקר המקורי:
Parental perceptions of the effectiveness of graduated extinction in reducing infant night wakings 2014
מאחלת לכם לילות מלאי שינה
ובחירה בדרך שמרגישה לכם הגיונית בחלק הרציונאלי של המוח
בלי להתעלם מהחלק הרגשי שלכם ושל התינוק.
ובעיקר תהנו מההורות ומהתינוק המדהים שלכם!
אלכסנדרה
