המתנה האולטימטיבית שאנחנו יכולים להעניק לתינוקות שלנו כהורים
היא ללמוד להרגיע את התינוק בקלות.
זה חשוב גם להורים המותשים הרוצים לחזור לשינה אבל גם לתינוק עצמו.
רוצים להבין מדוע?
מוזמנים לקרוא את הכתבה עד סופה.
מה חיוני לדעת על הרגעת תינוקות?
אינטואיציה הורית וגם מחקרים מדעיים מראים שתינוקות נרגעים בצורה מהירה וטובה ביותר כאשר הם מחובקים עם ההורה. חיבוק עובד בצורה הרבה יותר טובה מלהחזיק את היד ובטח מלשבת ליד התינוק ללא מגע כלל.
במקרים רבים, כשמדובר בתינוק יונק, חיבוק בתוספת הנקה יכולים לתת את הפתרון האולטימטיבי.
שימוש במנשא יכול לתרום גם להורה וגם לתינוק. בשביל ההורה – המנשא משחרר את הידיים ומקל על מתן מענה לצורך במגע ומבחינת התינוק המנשא עוזר מאוד להפתחות יכולת ההרגעה, להמשיך לשמור על מצב של רוגע לאורך זמן.
בנוסף – זמן בתנועה תורם להפחתת גזים אצל התינוק.
במחקר משנות ה-90 נמצא שנשיאת התינוק 3-4 שעות ביום מורידה את כמות הבכי או מצב עצבני אצל התינוק ב43% בגיל 6 שבועות – גיל של שיא הבכי, ושל PURPLE CRY. תחשבו כמה זה משמעותי – ירידה של כמעט בחצי מכמות הזמן שהתינוק מרגיש סטרס, עצבנות והוריו מתוחים בגלל הבכי שלו.
האם הוא ילמד להרגע בכוחות עצמו?
הורים רבים חששים שתגובה מהירה לבכי של התינוק תגרום לו להיות מפונק ותלוי בהורה והוא לא ילמד את היכולת להרגע בכוחות עצמו.
אני רוצה לספר לכם על שני מושגים הקיימים באנגלית המתורגמים ל”הרגעה עצמאית” בעברית.
האחד הוא self-soothing שזו היכולת להרגע ממצב של סטרס בצורה עצמאית.
השני הוא self settling שזו היכולת להשאר רגוע (ולהתכנס לדוגמא לשינה) בזמן שאתה לא נמצא בסטרס בצורה עצמאית.
היכולת של self-soothing היא יכולת המתפתחת בגילאי 5-7 שנים.
חינוך בגישה היקשרותית תורם מאוד להתפתחות יכולת זו אבל היא לא ניתנת ללימוד בגיל בו המוח עדיין לא מפותח מספיק.
בינינו, לא כל אדם מסוגל לעשות זאת גם בגיל בוגר יותר.
כמה אנשים בני 30 את מכירה שלא מצליחים להרגע במצבי סטרס וכעס ללא עזרה מהסביבה?
היכולת שלself settling גם היא אינה נלמדת והיא קיימת כבר אצל הרך הנולד.
ככל שניתן מענה מדויק ומהיר יותר לצרכי התינוק כך הוא יחווה יותר מצב של רוגע והוא יעזור לו להתכנס לשינה.
מחקרים שנעשו בעשורים האחרונים מדגימים את הקשר בין הורות המגיבה לאותות לחץ ומצוקה של הילד בצורה חמה ומקבלת לבין ההתפתחות סוציו-אמוציונלית של הילד. תגובת אמהית למצוקה ניבאה את היכולות של הילדים לפתח אמפתיה כלפי אחרים והתנהגויות חברתיות חיוביות.
השארת התינוק להתמודד לבד עם המצוקה שלו בתקווה ללמד אותו יכולת הרגעה עצמאית המתפתחת בגילאים הרבה יותר מתקדמים רק מכניסה את התינוק ללחץ גבוה יותר.
למה התינוק שלי בוכה הרבה יותר מתינוקות אחרים?
ביולוגית אנחנו מתוכננים להגיב בלחץ לבכי של תינוקות ובפרט לבכי של התינוק שלנו.
נוסיף לזה את התרבות שלנו המדגישה ערכים כמו אחריות אישית, חיים בזוג ולא בשבט ונקבל עליה בהאשמה עצמית כל פעם שהתינוק בוכה.
מדוע הוא בוכה? אני בטח עושה משהו לא תקין!
אם התינוק שלך בוכה חשוב לשלול סיבות רפואיות: חום, שיערה כרוכה על אצבע, כאבי בטן, כאבי שיניים, רפלוקס, אטופיק דרמטיטיס ושלל סיבות רפואיות נוספות.
אם שללת אותן לפעמים צריך לקבל את העובדה שיש תינוקות הבוכים יותר מאחרים.
יש תינוקות רגישים יותר שנכנסים בקלות למצב של גירוי יתר וסטרס.
יש תינוקות הרגישים למגע של תפרים של גרביים או בגד טיפה לוחץ.
יש תינוקות שרגישים לריחות חדשים או רעשים חזקים.
יש תינוקות הרגישים מאוד למקומות לא מוכרים ואנשים זרים.
זוהי לא אשמתנו, המצב לא קרה בגלל החינוך שלנו.
אם נקבל את התינוק שלנו כמו שהוא ונדאג להעניק לו יותר מגע, יותר זמן ידיים, מענה יותר מהיר – נעזור לו עם הזמן להגיע לוויסות חושי טוב יותר, ליכולת להרגע עצמאית ולהיות בטוח בעצמו.
יכול להיות שזה יקח לו יותר זמן ממה שלוקח לילד ממוצע אחר אבל דווקא במקרה של ילד שבוכה יותר – מגע ומענה מהיר לצרכים הוא עוד יותר חיוני להתפתחות רגשית ויכולת וויסות עצמאית תקינה.
דרכים לעזור לתינוק להרגע
1. רעב הוא אחד הגורמים הראשיים לבכי אצל התינוק בחודשים הראשונים. הנקה או האכלת התינוק לפי סימני רעב מוקדמים יעזרו לו לא להגיע לרעב קיצוני ובכי מוגבר שבו הוא יתקשה לינוק או לאכול בשלווה מהבקבוק.
2. הנקה. הנקה נותנת מענה לא רק לצורך ברעב. היא מאפשרת לתינוק שלך לחוש אותך, לחזור למצב הכי קרוב של עובר – הוא שומע את פעימות ליבך, את קולך, מריח אותך, רואה אותך, מעורסל בזרועותך. דרך חלב אם את מעבירה לו מלטונין – הורמון התורם להרגעה והרדמה נינוחה. בחלב אם ישנם מרכיבים העוזרים לשכך כאבים. מציצות לא תזונתיות מרגיעות את התינוק ובמקביל מפתחות קשרים במוח.
אם את לא מניקה – תאכילי את התינוק בתנוחת הנקה כשהוא מעורסל, פניו מופנים כלפיך (ולא החוצא) כשחצי מגופו צמוד לשדיים והבטן שלך.
3. ערסול בידיים ונענוע קל. תינוקות שונים נרגעים בדרכי נענוע שונות. יש תינוקות שיעדיפו תנוחת ערסול כשהפנים מופנות אל הבטן של ההורה. יש כאלה שירצו תנוחה אנכית כשראש התינוק שוכב על כתף ההורה. בתקופה של גזים תינוקות רבים ישמחו לתנוחת נמר על העץ.
4. מנשא פנים אל ההורה – לפעמים לא עובד בבית ועובד נפלא בטיול בחוץ.
5. רעש לבן או מוסיקה המרגיעה את התינוק.
6. ליטוף וטפיחות. איזה מגע מתאים לתינוק שלך? יד המלטפת בעדינות את הפנים מהמצח דרך האף ומטה? ליטוף עדין של גבות ולחיים? החלק האחורי של הראש? ליטוף של הגב לאורכו? יד “כבדה” על הגב או הבטן ללא תזוזה? טפיחות קצביות על הטוסיק? מגע אחר?
7. לחשושים – תינוקות מסוימים נרגעים כקסם עם גירוי קולי מתאים. מה מרגיע את התינוק שלך? שששש? צ’-צ’-צ’? אה-אה-אה או נה-נה-נה או אולי שירה מונוטונית? אולי התינוק שלך נרגע דווקא כששומע מוסיקה קצבית שלא מוגדרת כ”מרגיעה”?
8. אמבטיה משותפת – חשוב לוודא שהמים נעימים למגע כמו אמבטיה לתינוקות ויש מבוגר מחוץ לאמבטיה שיכול לעזור לזה שעושה את האמבטיה המשותפת.
9. מגע עור אל עור – כשגם התינוק וגם ההורה נמצאים במגע עור אל עור. אפשר להשתמש בחולצה במידה גבוהה יותר, במנשא בד או בשמיכה.
10. חדר מוחשך וללא אנשים נוספים יכול לעזור להרגיע תינוק הנמצא בגירוי יתר בגלל ריבוי אנשים חדשים, משחקים או בשלב חרדה מזרים.
11. חולצה עם ריח של אמא יכולה לעזור להרגיע תינוק שנשאר עם מטפלת.
12. אמא מרחוק – תמונות, סרטונים, הקלטות של שיר ערש או סיפור של אמא יעזרו להרגיע תינוק גדול יותר.
13. שיח צרכים ממש מהלידה יכול לעזור להורים לזהות בצורה טובה יותר את סימני הרעב, עייפות, התרוקנות, צורך בתקשורת ושאר הצרכים של התינוק. שיח צרכים יעזור ללמד את התינוק להתחבר לצרכים אלה. כמובן שזה לא יקרה בגיל 3 או 6 חודשים אבל החל מגיל די צעיר תינוקות שההורים דיברו איתם שיח צרכים יוכלו לסמן בצורה מדויקת יותר מה מפריע להם.
14. עיטוף – יכול לעבוד אצל חלק מהתינוקות ולעצבן תינוקות אחרים. תנסי ותראי מה עובד לתינוק שלך.
15. מציצה. כבר כשהיה עובר בבטן, התינוק שלך נרגע במציצת אגודלו. לאחר הלידה רפלקס המציצה יעודד אותו לחפש את השד ולינוק. אם את מניקה – תני לו לינוק לפי דרישה ואל תאכילי לפי “ארוחות” ושעות קבועות. אם את מאכילה בתמ”ל חשוב לאפשר לתינוק גם זמן שימוש במוצץ. מציצה עוזרת לתינוק להרגע ולהכנס למצב התכנסות לשינה.
16. בניית שיגרה עם ערות שקטה וטקס שינה לפני השינה עוזרים בהרגעת התינוק, הפחתת גירויים ולכן במניעת בכי מעייפות או גירוי יתר. ככל שהתינוק גדול יותר כך יש משמעות גדולה יותר להוביל אותו לירידה בפעילות אקטיבית לפני השינה שכן תינוקות וגם פעוטות עדיין לא מסוגלים לבצע זאת בצורה עצמאית ומכוונת.
בכתבה הזו נתתי המלצות רבות.
אך המלצה החשובה ביותר שהייתי רוצה שתקשיבי לה זו זאת:
תביטי בתינוק שלך, תקשיבי לאיתותים שלו ולאינסטינקטים שלך.
מה הוא אומר לך? למה הוא זקוק?
כל הידע שבעולם לא יחליף את הלב של אמא
שיודעת מה הכי טוב לתינוק שלה.
מאחלת לך ימים ולילות של רוגע.
אלכסנדרה
