גיל 4 חודשים מביא איתו שינויים רבים ואחד האתגרים הנפוצים הוא הקושי להרדים תינוק עייף ללילה.
כמובן שהתופעה יכולה להתרחש בכל גיל אבל פעמים רבות הורים שנהנו מהשכבות קצרות ונינוחות נתקלים בתופעה בפעם הראשונה בקפיצת גדילה של 4 חודשים.
איך זה נראה?
התינוק ער בחלון ערות אחרון הרבה יותר זמן יחסית לחלונות האחרים במהלך היום,
אתם מנסים להשכיב לפי סימני עייפות מוקדמים אבל הוא מתעורר אחרי 5-15 דקות או מסרב להרדם כלל
ובסוף מגיעים למצב שבו הוא כבר עצבני, רוטן ואף בוכה, ההרדמה נמשכת כשעה שבסופה הוא ישן אך אתם מותשים לחלוטין.
כאן יצוצו כל הקולות “עזר”:
“זה בגלל שהרגלת והרדמת בידיים”
“זה כי הוא פיתח עמידות לצורת ההרדמה”
“זה הזמן ללמד הרדמות עצמאית”
והשיא כמובן: “הוא שולט בכם ובודק אתכם”.
אז למה זה קורה באמת ואיך להרדים תינוק עייף אך מתנגד?
מדוע עייפות יתר זו בעיה?
כאשר התינוק (או כל אדם בוגר) ער יותר זמן ממה שהגוף שלו צריך, הוא מתחיל לייצר הורמונים שיתמכו במצב ערות זה. אחד ההורמונים המוכרים לנו הוא קורטיזול. הבעיה היא שקורטיזול לא גורם לנו לנחת. הוא עוזר להמשך הערות אבל התינוק עצבני, אתם יכולים להצחיק אותו אבל דקה לאחר מכן הוא יתרגז או יתחיל לבכות. הוא עובר מפעילות לפעילות ואינו נינוח. הבעיה היא שהוא גם לא יצליח להרדם בקלות ואם ירדם רמות הקורטיזול יגרמו לשינה מקוטעת. אצל חלק מהתינוקות נראה שינה מלאת התעוררויות ואצל אחרים תזוזות רבות במהלך השינה, קולות ובכי בשינה – זה נראה שקשה לתינוק לשקוע בשינה עמוקה ורגועה.
אצל פעוטות התמונה קצת מורכבת יותר. אם נפספס את שעת ההשכבה האופטימלית עבורם יכול להיות שנצפה בגל אקטיביות שני. פעוט שנראה עייף ומסיבות כאלה ואחרות לא נרדם, נראה שהוא חזר להיות נינוח ואקטיבי והוא מפסיק להציג סימני עייפות. אבל אם נתבונן מקרוב נראה שהתגובות שלו מוגזמות. הוא צוחק חזק, הוא עובר ממשחק למשחק, קל להגיע איתו לטנטרום והוא חסר מנוחה.
מדוע זה קורה?
יכולות להיות סיבות שונות להגעה לעייפות יתר ואני אציין את העיקריות:
1. שינה לא מספקת במהלך היום – כלומר עייפות נגררת כבר מהבוקר. העייפות הנגררת יכולה להיות נקודתית לאותו היום ש”השתבש” או חלק מהשיגרה של התינוק.
2. עייפות ההורים – בערב כולנו עייפים יותר. אנחנו מתכננים יותר מידי משימות שכולן מתנקזות לערב. במידה ויש לכם ילדים נוספים, הפניות שלכם לתינוק יורדת. יכול להיות שלא שמתם לב לסימני העייפות, יכול להיות ששמתם לב אבל מיהרתם להספיק משימה קטנה פה ושם ולא שמתם לב שזמן ההשכבה נדחה. אצל פעוט בן שנתיים דחיה ברבע שעה או אף חצי שעה יכולה להיות לא משמעותית אבל עבור בן 4 חודשים זה משמעותי ביותר.
3. תופעת “אבא חזר הביתה” – כמובן באותה המידה זו יכולה להיות אמא או אח בוגר או כל אדם משמעותי לתינוק. כאשר אחד ההורים חוזרים לקראת זמן שינה הם רוצים באופן טבעי לשחק עם התינוק וגם התינוק ישמח לבלות איתם. ככל שהתינוק גדול יותר כך הוא יוכל לדחות את הצורך החיוני בשינה בשביל למלא צרכים אחרים – הצורך בתקשורת עם אותו האדם, הצורך לחדש היקשרות.
4. קצב ערב – להדגמת סעיף זה אני אשתמש בערב שהיה לי אתמול. תכננתי לנסוע עם הגדולה שלי לאיי-ג’אמפ, חגגנו במסיבה פרטית, רק אני והיא את היום הולדת שלה ואת זה שמעכשיו נוכל לקפוץ יחד. היינו אמורות לצאת לקפוץ בין 17-18 מה שהיה משאיר לנו עוד שעתיים עד השינה, לאכול ארוחת ערב, להרגע, לקרוא ספר ולהתכנס לשינה. מה קרה בפועל? אבא חזר הביתה רק אחרי 18, מה שדחה את הקפיצה לשעה 19:00. חזרנו הביתה רק ב20:30, שעה שבה היא כבר היתה נרדמת. בזמן שלא היינו אבא שיחק עם הקטן במפלצות וחרבות, הם רצו, קפצו ועשו הכל – חוץ מערות שקטה. חזרתי לבית מלא אור ופעילות. זה לא מפתיע שמהר מאוד הקטן “איבד” את זה. הוא היה רעב, הוא היה מלא בהורמוני “אקשן” ומצד שני הוא היה עייף. איך פתרתי את הבעיה? אני אספר עוד מעט.
5. צרכים מתחרים בשינה – השינה היא חיונית לחיים אבל מלבד השינה יש צרכים חשובים לא פחות. צרכים פיזיים כמו רעב או הצורך להתרוקן וצרכים רגשיים – להרגיש מגע, חום, אהבה, שיראו אותי, שישמעו אותי, להרגיש שייכות ועוד. ככל שהתינוק גדול יותר כך עולה המשקל של הצרכים הרגשיים. גם הסעיף הזה מתייחס לסעיף השני והרבעי. אם אנחנו עייפים ויש לנו מלא דברים לעשות אנחנו יכולים לא לשים לב למלא את הצרכים המתחרים בשינה ואז נגיע לפרדוקס: התינוק עייף ועצבני ולכן מתקשה לינוק או אפילו לאכול מבקבוק אבל מצד שני הוא מתקשה להרדם או נרדם ומתעורר כי הוא רעב או צריך להתרוקן.
אז מה עושים עם תינוק בעייפות יתר?
הכי פשוט? בואו לא נגיע לעייפות יתר 🙂
קל לומר, נכון? אבל הנה אתמול, עם כל הידע שלי, הגעתי לעייפות היתר של בן שלוש שלי.
אז תדעו שזה קורה לפעמים, זה בסדר, אנחנו לא רובוטים.
מה שכן, אם זה קורה אצלכם על בסיס קבוע, שווה לשקול להבין איזה שינויים כדאי לכם לעשות ואם אתם לא יודעים – מוזמנים להקשיב להרצאת שינה שלי: נרדמים בקלות – ישנים בנינוחות המתאימה לגילאי 4-12 חודשים.
1. אם זיהיתם שהתינוק בעייפות יתר עזבו את כל המשימות האחרות בצד ותתרכזו בתינוק. נסו לייצר תנאי הרגעה מיטביים – עמעום אורות, דרכי הרגעה של חיבוק, נענוע, הנקה, מוסיקה רגועה, רעש לבן, מה שעובד לכם.
2. אתם יכולים לנסות להרדים את התינוק אבל אם אתם רואים תוך רבע שעה שההשכבה לא מתקדמת, הוא לא מצליח להרדם, תחסכו מעצמכם את התסכול וצאו לערות רגועה ומחבקת מחוץ לחדר שינה. תנו לקורטיזול לרדת, לאוקסיטוצין ומלטונין לעלות ותנסו להשכיב אותו אחרי 20-30 דקות או כשאתם רואים שהוא נינוח ומתרפק עליכם.
3. אם התינוק נרדם (גם אם זה היה בבכי והתנגדות) אבל אתם יודעים שהוא כנראה לא קיבל מענה מספק לצרכים המתחרים בשינה תהיו מוכנים שהוא יתעורר עוד 20-30-40 דקות. זה אומר לא לתכנן עכשיו אמבטיית קצף, סרט ארוך או עבודה. שתו תה, תנוחו קצת, תסיימו משימה קצרה ואם הוא מתעורר תגידו תודה על ההזדמנות לתת לו מענה לצורך שהעיר אותו כי עכשיו, אחרי שתתנו את המענה הנכון, הוא כנראה יכנס לשינה עמוקה ורגועה יותר.
4. התחלה מחבקת. יכול להיות (תבדקו אם זה מתאים ועובד עם התינוק שלכם) אם תשארו ליד התינוק או תשאירו את התינוק לישון עליכם במשך 30-40 דקות ראשונות לאחר שנרדם בעייפות יתר, הוא לא יתעורר וחום גופכם, המגע והנוכחות שלכם יתרמו ליצירת הורמוני נינוחות ושינה והוא יכנס לשינה עמוקה יותר ויוכל לפתוח רצף שינה גם אחרי שתניחו אותו.
מה לא לעשות?
1. לא להרדים במשך שעה ארוכה.
2. לא לחשוב שהוא מנסה אתכם, בודק אתכם, שולט בכם (במיוחד כשמדובר בפעוטות). כל אדם בעייפות יתר ובטח שתינוק או פעוט מתנהגים מתוך דחפים והורמונים ולא מתוך חשיבה רציונאלית. הוא רוצה לישון, הוא פיזית לא מסוגל לכך.
3. לא לצעוק עליו או ביניכם. הרדמות ארוכות מתישות את הגוף והנפש ופעמים רבות יכולות לגרום לנו לויכוחים עם בן\בת הזוג. למה לא השכבת קודם, אבל אמרתי לך לחמם את הבקבוק, זוכר שדיברנו שצריך לעמעם אורות? למה יצאנו כל כך מאוחר מהאירוע המשפחתי? וכו’. אתם בסטרס? גם התינוק יחווה סטרס מה שלא יתרום להשכבה נינוחה.
4. אל תתפתו לנענוע חזק. נראה לפעמים שנענוע חזק גורם להם להרגע מהר יותר. בגילאים צעירים זה מסוכן (טלטול) ובגילאים גדולים יותר זה לא תורם להרגעה ונינוחות.
מה עשיתי עם איתן כשהגענו לעייפות יתר?
עמעמנו אורות. הבאתי לו אוכל, קצת פחות בריא אבל ידעתי שהוא יאכל אותו ולא רציתי שילך לישון רעב.
ישבנו איתו בחיבוק ולא ניסיתי להרדים ישר. הוא ישב עלי, על אבא, חזר אלי, ביקש קצת לינוק ונרדם ברוגע תוך כמה דקות.
איחרנו את ההשכבה הרגילה בשעה שלמה אבל הוא ישן טוב, לא הינו מתוסכלים מההרדמה כי מראש לא ניסינו להכניס אותו לשינה כשלא היה מוכן לכך.
מעל הכל תזכרו שאתם בני אדם
לפעמים אנחנו טועים, לפעמים אנחנו מגיעים לגירוי או עייפות יתר
זה בסדר, זה לא מוביל לשום תוצאה שלא ניתנת לשינוי
ועכשיו אתם גם יודעים מה לעשות במידה והגעתם למצב זה.
מאחלת לכם לילות מלאי שינה
ובעיקר הורות כיפית ומהנה!
אלכסנדרה
