אחרי 8+ שנות ניסיון, מעל 1000 פוסטים בנושאי הורות השונים, ליוויים אישיים וקבוצתיים של אלפי הורים גיבשתי לעצמי לא מעט מסקנות לגבי הצרכים של ההורים.
וכמובן שיש המון ידע שחשוב להכיר וכלים פרקטיים שעוזרים בחיי היומיום אבל יש דבר אחד שהורים זקוקים לו מעל לכל:
הורים זקוקים לתמיכה וויסות הדדי (CO-REGULATION) מהסביבה שלהם.
כמות גורמי סטרס שההורים חווים אחרי הלידה עולה משמעותית.
בין גורמי סטרס המשמעותיים: כאבים לאחר הלידה, קשיי הנקה, ציפיות של החברה, דרישות לא מציאותיות מעצמם, עייפות מצטברת, דאגה לתינוק ועוד.
לא צריך לקדם הנקה. אחוז האימהות המעוניינות להניק לפני הלידה הוא מעל 90%.
מה שצריך לעשות הוא לתמוך באימהות כדי שמי שרוצה – תצליח להניק.
לא צריך לקדם את החשיבות של טיפול 1:1 בילדים.
צריך לתמוך בהורים בדרך שתאפשר להם לא להכניס למסגרות בגיל 3 חודשים.
לא צריך לקדם את הגישה ההיקשרותית.
צריך להעניק את התמיכה הרגשית שכל הורה זקוק לה, להפסיק להשוות את התינוקות ב”מידת עצמאות”, ו”שינה טובה”.
הנקה וסטרס
לסטרס יש השפעה ישירה על הצלחת ההנקה. מצד אחד, הנקה יכולה להרגיע את התינוק וגם את האם. אך מצד שני סטרס רב של האמא עלול לפגוע בהנקה. לחץ רב מפריע לייצור אוקסיטוצין שאחראי על רפלקס שחרור החלב.
גורמי סטרס מרובים יכולים לגרור שינה לא איכותית שבתורה תורמת להתרוקנות מאגרי האנרגיה של האמא. ואז מה הפלא שהיא פחות פנויה, פיזית ורגשית, לטפל בתינוק , להיקשר אליו ולהנות מהאימהות?
אנחנו יודעים איך נתפסות אימהות שלא נהנות מהתינוק שלהן.
למרות שמתחילים לדבר על כך, הנושא הזה עדיין בגדר טאבו ונשים רבות מרגישות שמשהו לא בסדר איתן, כשהן לא מרגישות ב”היי” מהתינוק. כשהן לא מאוהבות בו מהרגע הראשון.
עודף סטרס הוא לא הגורם היחיד אך בהחלט אחד הגורמים החשובים המשפיעים על תחושה זו.
מה ההבדל בין לתמוך לבין לייעץ?
“את בטוחה שיש לך מספיק חלב?”
“את יודעת שחשוב מאוד להניק?”
“הוא ינק לפני שעה, הוא בטח עוד לא רעב.”
“למה את לא רוצה להניק?”
“אם זה כל כך קשה, אפשר גם לוותר. מיליוני תינוקות גדלו על תמ”ל.”
הן שאלות ועצות שמגיעות עם כוונות טובות אך יכולות להתיש רגשית אימהות טריות.
במקום לתת עצות לאמא שאינה מבקשת אותן, עזרה פיזית: לנענע את התינוק בידיים או במנשא, להכין ארוחה קטנה לאמא או להשגיח עליו בזמן שהיא מתקלחת – יכולים לעשות את כל ההבדל.
וגם הקשבה – הקשבה אמיתית, נקיה משיפוטיות ומפתרונות. ממש כמו עם הילדים: לתת הזדמנות לפגוש את חוסר תוחלת, להתמודד עם המציאות שאינה מסתדרת עם החלום שנרקם לפני הלידה, להיות הבסיס הבטוח לבכות לידו.
התמיכה הזו, מעבר לויסות נקודתי, לא רק שמפחיתה סטרס אלא גם מעלה את הבטחון של האם ביכולות שלה. הפתרונות נמצאים בתוכה. היא רק צריכה רגע לנשום ואיזון פנימי כדי להקשיב לעצמה.
מחסור בקהילתיות - המחיר שאנחנו משלמים על קידמה
בתרבויות רבות, התמיכה הקהילתית היא זו שמאפשרת לאמהות לעבור את תקופת משכב הלידה. העזרה באה לידי ביטוי לא רק בטיפול מעשי כמו ניקיון או בישול, אלא גם בתמיכה רגשית ושיתוף בחוויות.
בעידן המודרני, במיוחד בערים, משפחות רבות חיות רחוק זו מזו והתמיכה הזו חסרה.
הורגלנו לחשוב ש: כולם מצליחים לגדל ילדים, סבתא שלך גידלה עשרה ילדים – אז מה את מתבכיינת על אחד?
כאשר האמת היא ש
אנחנו יצורים של שבט. המוח היונקי זקוק לויסות הדדי כדי להתפתח ולתפקד בצורה מיטבית. מעולם לא נדרשנו לגדל את ילדנו לבד.
עלינו לחזור ולהדגיש את החשיבות של יצירת מעגלי תמיכה סביב לאמהות, כדי לעזור להן להתמודד עם הסטרס שמגיע בתקופה המאופיינת במערבולת רגשית רבה
מחקרים מראים שוב ושוב שאמהות המרגישות תמיכה מצליחות להתמודד טוב יותר עם אתגרי הורות הראשונית והסיכוי להצלחת ההנקה עולה משמעותית.
תמיכה טובה תפחית את הסטרס, תשפר את חוויית ההורות ותתרום לקשר החיוני בין ההורים לילדיהם.
בנוסף, הורים שמרגישים תמיכה מסביבתם שדואגת לווסת אותם, פנויים לתת מענה מיטבי לצרכים שלהם ושל התינוק שלהם ובסופו של יום – יהיו הורים טובים יותר ויתרה מכך, מאושרים יותר.
אז פעם הבאה כשאתם חושבים איך לשמח חברה או בת משפחה שילדה,
קורסים, ספרים ומתנות לתינוק – זה מעולה (יש לי אחלה קורסים :))
אבל חשוב מכל – זו תמיכה כנה, ללא שיפוטיות ועם המון קבלה.
אלכסנדרה
האם זכית לסביבה תומכת לאחר הלידה?
אשמח לשמוע את המחשבות שלך בתגובות מטה.
8 תגובות
כל כך חשוב וחבל שלא היה מי שיאמר לי את הדברים האלו אחרי הלידה…
לקרוא את זה אפילו שנתיים אחרי גרם לי עכשיו להזיל דמעה ולתחושה שמה שהרגשתי היה ממש טבעי….
אני חושבת שרוב האימהות מגיעות אלינו לא בהריון/ישר אחרי הלידה, כל כך הרבה מהן כותבות בדיוק כמוך – “הלוואי שהייתי שומעת את זה קודם.” ואני מאחלת לכולנו לשמוע את הדברים הנכונים עבורנו לפני ואחרי הלידה מהסביבה הטבעית שלנו. אמן שמתישהו אף אחת לא תצטרך קהילות וירטואליות והורות מחבקת כי היא תקבל את זה מהמשפחה וחברים 🙂
אני גרה במדינה אחרת משאר המשפחה שלי, רק אני ובעלי.
מצד אחד כן הייתה חסרה לי התמיכה של הסביבה, כי אנחנו באמת לבד פה, אבל מצד שני חוסר בשיפוטיות ומתן עצות לא מבוקשות, עזר לנו מספיק.
עוד עזרה לי האפשרות למצוא מידע על כל נושא שהוא, בשפות שונות, מה שמביא זווית ראייה שונה, בהתאם לתרבות.
מה שמאוד עזר לי, יותר מהכל אולי, זה הידיעה שיש לי אינטואיציה אימהית, שאפילו עולם הרפואה מכיר בה כבעלת ערך.
כעקרון, אני בן אדם שנצמד לעובדות יותר מלרגשות, אבל הכתבות פה ההורות מחבקת, גרמו לי להיפתח יותר לעולם הזה, ועם הזמן, ככל שהקשבתי יותר לאינטואיציה, בשילוב עם מחקר באינטרנט, הבנתי איזה מתנה קיבלתי ביחד עם הילדה.
הפעם, לקראת הלידה השנייה, אני מארגנת יותר עזרה ותמיכה מהסביבה, אבל אנחנו גם עם יותר ביטחון שלא משנה כמה קשה יהיה, נמצא דרך גם להינות מהדרך..
אלכסנדרה, תודה על הקהילה שיצרת 🙂
חיבוק ענק! זה ממש קשוח להיות רחוקה מהסביבה התומכת שלך. כל כך יפה שאת מצליחה לזהות גם את הצדדים הטובים במצב. וכמובן שמחה שהכתבות והקהילה שלנו תומכת באימהות שלך!
מהמם!! לא חשבתי על זה. כנראה אצלי היה מובן מעליו
אמא שלי עזרה לווסת אותי וכשבעלי התאפס על עצמו חחחח הוא גם עזר, עוזר עדיין
חייבת לומר שהיה בהתחלה קל ואז גיל 3 חודשים נהיה קשוח ורציתי לפרוש
עכשיו 10 חודשים ואיזה כיף לנו 😍 כלכך כיף לפעמים אני שוכחת שהוא גם צריך מנוחה ביום 😂
איזה מדהים שאמא שלך היתה שם עבורך!
כל כך נכון! מרגיש לי שזה חלק מהסטנדרט הכפול שיש סביב אמהות. מצד אחד את צריכה להיות אדם חם תומך, רגיש, מכיל, שיכול לעזור לילד ללמוד לווסת את הרגשות שלו – ומנגד מצופה שאמהות יהיו מן יצורים מושלמים, ניטרליים רגשית או עם שליטה וויסות מושלמים. בעיני, לפחות, יש פה סתירה מובנית.
מילים חשובות!