הבית נקי, הכל מסודר, והקטן שלך יושב לאכול. ואז זה מתחיל – ביס ראשון, אולי שני, ואז הפסטה עפה לרצפה. את מתכופפת, מרימה, ושוב זה קורה! ואת מוצאת את עצמך מתוסכלת, עצבנית, מאיימת בקול שאם ימשיך ככה את לוקחת לו את הצלחת! והוא מחייך ואז מעיף את כל תכולת הצלחת לרצפה.

מי לא הייתה שם, מי לא חוותה את זה? זה בהחלט נכנס לטופ חמשת הדברים הכי מרגיזים שפעוט יכול לעשות. אבל שניה לפני שאת משחררת שאגה כי הילד שלך מתעקש להפוך את רצפת המטבח לתערוכה של פסטות וחתיכות שניצל, בואי נדבר על למה זה קורה. 

למה תינוקות ופעוטות זורקים אוכל?

תינוקות ופעוטות שזורקים אוכל לא עושים לנו דווקא, הם לא מנסים להכעיס אותנו ולא בוחנים את הגבולות שלנו.

זריקת אוכל בזמן הארוחה היא תופעה טבעית ונפוצה, וכשמבינים למה זה קורה קל יותר להתמודד עם זה ממקום רגוע ומכיל.

חוסר בשלות:
בגילים צעירים פעוטות וילדים נמצאים עדיין בתהליך התפתחות והתבגרות, הם מונעים מדחפים של המוח הלא בשל שלהם. ידעת שהקורטקס הקדמי שאחראי בין היתר על שליטה עצמית ממשיך להתפתח עד גיל 25? אז מה הפלא שיתוש קטן ולא בשל יתנהל אחרת מאיך שאנחנו מצפים מאדם בוגר? היכולת שלהם לשלוט בהתנהגות שלהם עדיין מתפתחת, ולכן הם פשוט לא מסוגלים לעצור את עצמם.

רצון למשחק וגילוי: "יא, אני עוזב חתיכת עגבנייה והיא נופלת למטה! איזה משחק כיפי! בא לי לעשות את זה שוב!". עבור ילדים צעירים העולם הוא מעבדה אחת גדולה, והאוכל הוא חלק מהניסוי הסופר מעניין שהם בוחנים כרגע. הם זורקים, מסתכלים, מחכים לתגובה, לומדים מה קורה.
זה חלק טבעי מהחקירה שלהם את העולם  וגם דרך (מרגיזה ביותר יש לומר) להחזיר לעצמם תחושת שליטה.

חיפוש קשר:
מכירה את זה שאת מושיבה לארוחה, מתיישבת על הספה וגוללת בפלאפון? עושה כלים? מנצלת את הזמן לעבוד קצת? אז לפעמים זו פשוט הדרך של הקטנים שלנו לצעוק לנו "היי, אמא, עזבי אותך שטויות עכשיו, תסתכלי עליי אני יותר מעניין!". הם פשוט רוצים לוודא שאנחנו עדיין שם עבורם.

ביטוי של תסכול:
פעוטות עשויים לזרוק אוכל כדי לסמן שהם שבעים, משועממים, מתוסכלים או פשוט רוצים לרדת כבר מהכיסא.

אז הנה כמה טיפים להתמודדות עם התופעה:

להישאר רגועה:
תנשמי עמוק ושחררי. תגיבי בצורה קצרה, עניינית וללא כעס כי הם מונעים מדחפים, זוכרת? למשל: "לא זורקים אוכל על הרצפה". אם תכנסי למאבק עם הילד, ההתנהלות הזו רק תחריף.

להיות בנוכחות: נסי להיות קרובה וקשובה אליו בזמן הארוחה. כשהם מרגישים שאנחנו איתם, יש להם פחות צורך "לרדוף" אחרי הקשר והחיבור איתנו 

לצמצם מראש את האפשרויות לבלגן:
הגישי כמויות קטנות של אוכל בכל פעם. ככה גם אם משהו ייזרק, ה"נזק" יהיה קטן.

אפשר לשים שטיחון קל לניקוי או מפת פלסטיק מתחת לכיסא האוכל. זה לא ימנע את הזריקה, אבל בהחלט יקל על הניקיון.

לזהות סימני שובע או תסכול:
לנסות לצמצם מראש חוויה של תסכול. כשאת מבחינה שהוא מתחיל להשתעמם או שהוא כבר שבע, זה הזמן להציע לו לרדת מהכיסא לפני שהאוכל מתחיל להתעופף.

לסיכום

השלכת אוכל היא שלב טבעי בהתפתחות והיא עוברת עם הזמן והבשלות. 

כדאי ואף רצוי לייצר חווית אוכל טובה עבור הקטן שלך, גם אם מדי פעם הרצפה זוכה לארוחת טעימות משל עצמה.

 

מוזמנת לספר בתגובות – האם התינוק שלך זורק אוכל?

ואם הוא כבר פעוט – באיזה שלב זה עבר?

 

נופר אטיה, יועצת שינה ומדריכת הורים בגישה היקשרותית

תציצי בהדרכות שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *