“אני מניקה הנקה מלאה תינוק בן שלושה חודשים. היום קמתי עם שדיים ריקים!”
“מרגישה שנגמר לי החלב, התינוק בן חודשיים וחצי ואני לא מצליחה לשאוב בכלל”
קבוצות ההנקה מלאות בבקשות להמליץ על תוספים להגברת החלב, בעיקר בסביבות גיל 3 חודשים.
ככלל - אם את מניקה לפי דרישה והתינוק עולה במשקל בצורה תקינה ללא תוספים -זה אומר שיש לך מספיק חלב החלב לא יכול להיעלם ללא סיבה, בטח שלא אחרי חודשיים-שלושה.
מה זה אומר "הנקה מבוססת"?
בהנקה קיימים שלושה שלבים מהותיים.
השלב הראשון – קולוסטרום. קולוסטרום, החלב הראשוני, נוצר כבר בהריון. לאחר הלידה ויציאת השיליה, ההורמונים האחראים על ייצור ושחרור החלב מתחילים בפעולתם. קולוסטרום מספק את כל הדרישות של הרך הנולד ולכן לא צריך להשלימו בתמ”ל ולא משנה מה משקל הילוד. מומלץ לנוח יחד עם התינוק עליך או לידך, לחברו לשד לפי הדרישה (ובימים הראשונים זה אומר כל זמן הערות שלו פחות או יותר) ולתת לו לינוק את טיפות הקולוסטרום.
השלב השני – חלב מעבר. מגיע בממוצע בין 2-5 ימים לאחר הלידה ולרוב מגיע לאחר לילה “לבן” שבו התינוק יונק בתדירות כל כך גבוהה שזה מרגיש ממש ללא הפסקה. הקולוסטרום מתחלף בחלב נוזלי יותר ובצבע שקוף\לבן יותר. לנשים רבות הגוף מייצר יותר חלב ממה שהתינוק צריך. השדיים מתמלאים, מתנפחים. החלב זולג גם ללא הנקה או בזמן ההנקה (משני השדיים). רוב הנשים יחוו מלאות, חלק מהן ירגישו גם גודש. ההמלצה בשלב הזה היא להימנע ככל האפשר מפעילויות שפוגעת באיזון המערכת אם-תינוק: שאיבה, בקבוק, מוצץ ולשאוב רק אם ההנקה אינה יעילה כדי להוריד מהגודש. ההנקה היא לפי דרישה, גם של התינוק וגם של האם. בתקופה הזו כדאי להתנסות בתנוחות שונות ולעבוד על תפיסה טובה ועמוקה של התינוק. כל תנוחה “משחררת” מקום אחר בשד בצורה טובה יותר. חיבור נכון של התינוק יעזור בעליה במשקל, שלמות פטמות האם וריקון טוב של השד.
כאב קל הנובע מרגישות בפיטמה יכול להיות תקין אם הוא מתרחש בהתחברות ובשניות הראשונות בלבד של ההנקה ובתום ההנקה הפטמה יוצאת עגולה ולא פחוסה כליפסטיק.
חיבור לא תקין לשד עלול לגרום לסדקים, פצעים אצל האם וגם להנקה לא יעילה ועקב כך עליה לא מספקת במשקל.
השלב השלישי – הנקה מבוססת. יום אחד את מתעוררת ומגלה שהשדיים כבר לא שוקלים שני קילו והם לא מפוצצים בחלב. אין לך גודש, רק מלאות ואולי גם אותה אין. לילה הבא את מגלה שהם לא “התפוצצו” ונזלו. את לא מרגישה גל של הגעת החלב, סתם כך באמצע היום. את מתחילה להניק והשד השני לא נוזל. עם הזמן השדיים נהיים רכים ו”ריקים” כמו לפני הלידה. זה הזמן שבו האמהות המבוהלות שואלות “מה קרה? נגמר לי החלב???”
לא, הוא לא נגמר. במקום להיבהל הגיע הזמן לשמוח - הגעת להנקה מבוססת. הגוף שלך התאזן והוא מייצר את הכמות שהתינוק זקוק לה. לא פחות ולא יותר. כשהתינוק מתחיל לינוק הוא מאותת לגוף לייצר את החלב. לכן עכשיו זה כל כך מהותי שהתינוק יתחבר לפטמה בצורה נכונה וינק בצורה יעילה. לפעמים דווקא בשלב הזה - ב 3-4 חודשים יכולה לקרות העדפת בקבוק ושביתת שד (במיוחד לתינוק עם תפיסה לא נכונה) מכיוון שעכשיו הוא צריך לעבוד קשה יותר על השד ואם הוא יונק לא נכון, החלב לא יוצא מהר או בכמות המספיקה לו.
איך תדעי שיש לך הנקה מבוססת ולא מיעוט בחלב?
ביומיום, כשאת לא שוקלת את התינוק, את רואה שהוא מתמלא, הבגדים קטנים עליו, הוא עושה מספיק חיתולים רטובים, נינוח בתום ההנקה.
דואגת שמשהו לא תקין? לפני הוספת בקבוק תמ”ל – תקבעי תור לטפ”ח לשקול אותו.
מתי השד שלך ירגיש "רך וריק" בגלל התבססות ההנקה?
זה יכול לקרות כבר אחרי חודש אבל לרוב יתרחש בסביבות הגיל שלושה חודשים.
יש נשים שסובלות מעודף חלב וההנקה תתבסס רק לקראת הגיל חצי שנה.
אני מכירה שתי מניקות עם ילדים בני שנה שעדיין חוות נזילות.
לרוב מהנקה להנקה תגיעי לביסוס הנקה מוקדם יותר. כלומר בלידה השניה האיזון בכמויות החלב יתרחש בצורה מהירה יותר.
שגיאות נפוצות בזמן התבססות ההנקה
שגיאה נפוצה ראשונה היא ריווח ההנקות מתוך המחשבה שהשד צריך להתמלא כדי שלתינוק יהיה מה לאכול. רצוי לדעת שדווקא כשהשד מתרוקן עד הסוף הוא מרמז לגוף לייצר יותר חלב. הנקה לא לפי דרישה גורמת בהרבה פעמים למיעוט בחלב.
תוספת תמ”ל מתוך החשש שהתינוק רעב. גורם לכך שההנקה איננה לפי הדרישה ולכן הגוף ייצר פחות חלב.
ניסיונות לאכול מאכלים ותוספים שלפי מיתוסים עוזרים לייצור חלב – מדוע פעולה זו יכולה לפגוע בך? אם את אוכלת משהו שגם ככה את אוהבת וחושבת שזה עוזר לכמויות החלב – תאכלי ותהני. אבל אם את עושה מאמצים לבלוע כדורים, לשתות מיצים או לאכול “עוגיות להגברת חלב”, כל דבר שלא הוכח שעוזר – ההנקה תמשיך להיות מבוססת, השדיים ימשיכו להיות ריקים. את תחשבי שאין לך מספיק חלב, תתחילי לשלב תמ”ל וכך תגרמי למיעוט חלב אמיתי. בנוסף, תזונתך צריכה להיות מגוונת וטעימה. אין שום צורך להקשות על ההנקה בדיאטה קשוחה ומאכלים שלא טעימים לך רק כי שמעת ששיבולת שועל או ריבת חלב עוזרים לייצור החלב. מה גם שבמקרה של הנקה מבוססת אין בכלל בעיה שצריך לפתור.
אתגרי הנקה בגילאי 2-3 חודשים
בגיל זה נפוצים מספר אתגרי הנקה שיכולים לגרום לך לחשש לגבי כמויות החלב שיש לך.
הנקה רציפה במשך שעות – איננה סממן למיעוט בחלב. זוהי יכולה להיות הנקת צבר (עליה בפוסט אחר) או ימים של קפיצת גדילה. חשוב לאפשר לתינוק לינוק לפי דרישה מכיוון שזה האיתות שלו לגוף שלך לגבי כמות החלב שהגוף צריך לייצר.
שאיבה פחות יעילה – שאיבה פחות אפקטיבית מהנקה. יש נשים שמניקות בלעדית במשך מספר שנים ולא יכולות לשאוב יותר מכמה טיפות. בשלב שני של הנקה, כשהחלב זורם בצורה חופשית, כמעט כל אישה יכולה להגיע לכמויות גבוהות בשאיבה. בהנקה מבוססת הכמויות האלה פוחתות. שאיבה איננה מדד למיעוט בחלב! התינוק יונק הרבה יותר טוב מכל משאבה.
התנהגות עצבנית ליד השד – קיימות סיבות רבות להתנהגות זו וביניהן – עייפות יתר, כאבי בטן, גירויים מהסביבה ועוד. התינוק מגלה את העולם והוא מעניין אותו יותר מהנקה. הוא לוגם מספר לגימות ומזיז את ראשו. עודף גירויים מבלבל אותו. הוא נהיה עצבני כי הוא רעב מצד אחד ומצד שני לא מסוגל להתרכז בהנקה. במקרה כזה מומלץ להניק בחדר חשוך, שקט ונטול גירויים. יש אמהות שנאלצות להניק בעיקר לפני ואחרי השינה (וזו אחת הסיבות מדוע שיטות הממליצות להפריד בין הנקה לשינה לא מומלצות) בתקופה הזו.
