קודם כל, מה זה מוצקים?
כאשר מדברים על תחילת מוצקים הכוונה היא לתת מזון לתינוק, בכל כמות (גם רבע כפית נחשב) – שאיננו חלב אם או תמ”ל.
המושג “טעימות” שהיה מקובל לפני יותר מעשור נעלם לאיטו.
ההמלצות כבר לא מדברות על טעימות ולאחר מכן ארוחות אלא מוכנות למוצקים ולאחר מכן האכלה לפי בשלות וצרכי התינוק.
נתחיל עם המוצקים בנוסף להנקות\בקבוק חלב שאוב\תמ"ל כאשר התינוק הוא בסביבות הגיל חצי שנה וכשמתקיימים כל סימני המוכנות.
סימני מוכנות
1. העלמות רפלקס דחיקת הלשון – רפלקס זה נועד להגן על התינוק ולעזור לו לפלוט דברים שהוא עלול בטעות להכניס לפיו – בין אם זה אוכל או לא. אם זה לא אוכל – כדי שלא ירעיל את עצמו או יחנק. ואם זה אוכל – קיום הרפלקס יכול להצביע על כך שאולי קיבת התינוק עדיין לא מוכנה להתמודד איתו.
2. יכולת לשבת עם תמיכה – התינוק לא חייב לדעת להתיישב לבד אבל הוא בהחלט צריך לשבת ולא לנזול כאשר יש לו תמיכה קלה באגן וירכיים או כשהוא נשען קלות עלינו. אסור להאכיל תינוקות בחצי שכיבה, גם כשמדובר באוכל טחון ובכמות קטנה.
3. יציבות הראש – יציבות של הראש (שקשורה לשרירי הצוואר ומטה) היא גם סימן לבשלות מערכות האחראיות לבליעה והתמודדות עם חנק.
4. הפגנת סקרנות ונכונות לאכילה – זהו אחד הסימנים שרוב ההורים מכירים. הוא הכרחי לתחילת המוצקים אך אינו מספק. חייבים להתקיים כל התנאים ולא רק תנאי זה. אגב – איך תדעו שהתינוק סקרן לטעום את האוכל ולא סקרן להבין מה אתם עושים? תעשו לו “מבחן כפית”. כאשר התינוק מתלהב ומנסה להושיט ידיים אל עבר הצלחת שלכם, תנו לו כפית ריקה. תעניין אותו? כנראה שעדיין מתעניין בעשיה שלכם ופחות באוכל עצמו. זרק את הכפית ברגע שהבין שהיא ריקה? מתחילה להיווצר כאן סקרנות אמיתית.
5. קירוב ידיים וחפצים שונים אל הפה – תנאי חשוב נוסף שבזכותו נוכל גם לבדוק קיום של הסעיף הקודם – אם התינוק ישלח את ידיו אל המזון שלו ו”יתעצבן” עלינו כשנאכל מולו ולא ניתן לו לטעום – זה אומר שסעיפים 4 ו5 מתקיימים.
6. סעיף אחרון הוא יכולת להעביר מזון בפה מצד לצד. הסעיף היחיד שקשה לבדוק אותו לפני שנותנים לתינוק את הטעימה הראשונה. איך בודקים אותו אחרי? כשתינוק טועם מזון בפעם הראשונה הוא רוצה לבחון אותו. הוא יזיז אותו על הלשון שלו, יעביר בתוך הפה, חלק ינזל החוצא והוא ינסה להחזירו פנימה עם ידו. אם אתם רואים שהוא לא עושה את התהליך וכדי שהאוכל יכנס צריך להחליק את הכפית מהר לכיוון הגרון (כלומר הוא בולע בלי להעביר את המזון בפה), כנראה שהתחלתם טיפה מוקדם מידי.
ישנו מיתוס שרץ ברשת שמשרד הבריאות החליף את ההמלצות שלו להתחיל מוצקים בגיל חצי שנה במקום ב-4 חודשים מכיוון שהורים החלו להעמיס את התינוקות בארוחות שלמות במקום להסתפק בכפית בודדת.
משרד הבריאות עובד לפי מחקרים ולפי המלצות של ארגונים גדולים – ארגון הבריאות העולמי WHO וארגון רופאי ילדים אמריקאי AAP.
ההמלצות של ארגונים אלה זהים והן נשענות על התפתחויות אחרונות בתחום הרפואה.
ארה”ב וארגון הבריאות העולמי לא שינו את דעתם בגלל שבישראל ההורים נתנו לילדיהם יותר מידי מוצקים כבר ב4 חודשים.
האם חשוב להתחיל בול בחצי שנה?
התשובה היא שלא.
תתחילו בסביבות גיל חצי שנה כאשר כל הסימנים שדיברתי עליהם קודם – מתקיימים.
כך תהיו בטוחים שאתם בחלון הזדמנויות הנכון – התינוק מתחיל לקבל השלמת קלוריות, ברזל ומרכיבים חיוניים נוספים הדרושים להתפתחותו המטיבית, קיבתו בשלה להתמודד עם מזון זה ולא פספסנו את חלון הכרויות והורדת הסיכון לאלרגיות.
יש לך עוד שאלות?
איך זה עובד בתכלס?
מתי לתת מוצקים – לפני או אחרי הנקה? בוקר או צהריים?
מה הכמות הנכונה? מתי מוסיפים מים, כמה ואיך?
מה זאת שיטת בייבי לד והאם היא מתאימה לתינוק שלך?
אני עונה על כל השאלות האלה (ועוד) בסדנת המוצקים שלי.
הסדנה מוקלטת וניתנת לצפיה במידי. פרטים נוספים בקישור כאן.
התחלת מוצקים זהו שלב התפתחותי מרגש עבור התינוק וגם עבור הוריו.
בתאבון!
אלכסנדרה
