עולם השינה רווי במיתוסים שונים.


חלקם מציעים דרכי פעולה שלפעמים עובדות אבל פעמים רבות לא ומתסכלות הורים טריים שלא מבינים איפה הם טועים.

אם הייתי מקבלת שקל על כל הורה שפונה אלי עם המשפט “קלקלתי\הרסתי את התינוק שלי, האם יש סיכוי לשפר…”

אני לא יכולה לתאר את התסכול שלי ממצב ההפחדות בעולם של הורות.

הפחדות הם ההיפך ממה שהורה אוהב, מוביל והיקשרותי זקוק לו!

אחד הדגשים שלי בלימודי ייעוץ שינה לתינוקות היא לתמוך בהורים תוך הורדת רמות הסטרס שלהם במקום הגדלת האשמה עצמית.


חלק אחר של מיתוסים הוא פשוט שגוי עובדתית ויש מספיק מחקרים שמוכיחים זאת.

אז ידע זה כח, נכון?

בואו נצלול את המיתוסים הפופולריים ביותר

כדי שאם תשמעו אותם הם לא יגרמו לכם לפקפק בהחלטות הוריות שבחרתם 

מתוך החיבור של המוח אל הלב ומתוך הקשבה לתינוק שלכם.

מיתוס 1 - בעיות שינה לא עוברות מעצמן

המיתוס המלא לרוב הולך ככה: “בעיות שינה אינן עוברות מעצמן, הן רק מחליפות צורה ואף מחמירות, ילדים לא ילמדו להרדם לבד באופן עצמאי.”

אז הנה אני, יועצת שינה, יורה לעצמי ברגל (כותבת ומחייכת) אומרת לכם שרוב אתגרי השינה עוברים מעצמם.

בעיות שינה, כלומר בעיות רפואיות – כנראה שלא יעברו לבד אבל את הפתרונות לבעיות רפואיות מחפשים אצל רופא ולא אצלי (אם כי היו לא מעט תינוקות שהגיעו אלי עם אתגרי שינה, זיהיתי בעיה רפואית והפנתי לרופא המתאים). 

על מה אני מבססת את הדברים שלי?

לדוגמא המחקר הזה  Normal sleep development in infants: findings from two large birth cohorts משנת 2020 נעשה על מעל 3000 תינוקות. אחת המסקנות שלו היתה שיש שינויים רבים בשינה במהלך השנה הראשונה. השינה מתייצבת יותר במהלך השנה השניה. 

מחקרים גדולים מהעשורים האחרונים הגיעו לאותם הממצאים: שינה של התינוק עוברת שינויים רבים ואנחנו רואים שיפור ניכר לאחר הגיל שנה וחצי-שנתיים.

האם זה אומר שאי אפשר לשפר שינה לפני כן? לא.

האם זה אומר שחייבים לסבול הרדמה של שעה או הרדמה מלווה בבכי? ממש לא.

אבל זה אומר שיש סיכוי גדול שגם אם לא תפנו לייעוץ שינה לתינוקות, הפעוט שלכם יתחיל לישון טוב יותר כשמחזור השינה שלו יתארך, כל השיניים יצאו וכו. זה לא מפתיע, נכון?

אגב, גם הרדמות עצמאית היא תכונה שנלמדת…עצמאית.

איך אני יודעת? 

כי מספיק דוגמא אחת שתפריך טענה גורפת אחת. בת שש שלי נרדמת עצמאית ולעולם לא לימדתי אותה לישון עצמאית. כמובן שהיא יודעת להרדם עצמאית כבר כמה שנים טובות. גם בן שלוש שלי יכול (אם רוצה) להרדם עצמאית והוא עשה זאת מספר פעמים. לרוב אנחנו נרדם יחד בחיבוק של כמה דקות. למה? כי זה טוב וכיף לי ולא. אגב, זה מביא אותי למיתוס שני.

מיתוס 2 - תינוק שנרדם עם גורמי תלות יתעורר כל מחזור שינה כי הוא לא יודע להרדם אחרת

בטח כבר יצא לכם לשמוע ששינה מחולקת למחזורי שינה. בסוף כל מחזור שינה כל אדם (תינוק או בוגר) מתעורר לזמן קצר מאוד, הגוף מעריך את הסביבה (האם אני בסכנה, האם יש צרכים חיוניים המתחרים בשינה) ומתעורר לחלוטין או חוזר לישון. הטענה בעצם אומרת שאם התינוק נרדם עם גורם תלות (וכאן כל אחד מגדיר את זה שונה. כולם מסכימים שכל הרדמה שקשורה להורה היא הרדמה תלותית. אבל האם מוצץ הוא גורם תלות? כרית? שמיכה? כל יועצת תגדיר אחרת) יתעורר בסוף כל מחזור שינה, כמו כולם ואז לא יצליח לחזור לשינה כי הוא חייב את אותם תנאי ההרדמה שהיו בהשכבה ללילה.

הטענה הזו מוזרה לי פשוט כי רוב המוחלט של התינוקות שאני מכירה לא מתעוררים כל 40-60 דקות. רובם יודעים לישון ברצף כמה שעות. יכול להיות שאחרי שישנו ברצף הם יתחילו להתעורר כל 40-60 דקות אבל זה שהם ישנים ברצף אומר שהם יודעים לעבור ממחזור למחזור ללא אותו גורם תלות. אם הטענה הזו היתה נכונה אז כל התינוקות הנרדמים בהנקה או בנענוע היו מתעוררים תמיד כל 40-60 דקות ביום ובלילה.

אז למה התינוק מתעורר? יש לכך סיבות רבות ואני מרחיבה עליהן בכתבה “מה משפיע על השינה של התינוק שלך”

רוצים לקבל עדכונים על כתבות חדשות, הרלוונטיות לגיל התינוק שלכם? הרשמו לעיתון הורות מחבקת:

מיתוס 3 - תינוקות מתומלים ישנים טוב יותר מתינוקות יונקים

כמעט כל אמא מניקה שמעה את המיתוס הזה. תני תמ”ל בערב והוא ישן טוב יותר. כמה פעמים קראתי את המשפט “נתתי לו בקבוק תמ”ל והוא עדיין התעורר לי כמו תמיד”… בנוסף, מספיק להכנס לקבוצות שהרוב בהן הן אמהות מתמלות ולראות שנושא השינה ובקשות ליועצות שינה הוא נושא שכיח בדיוק באותה המידה.

ומה המחקרים אומרים? מחקרים מראים שבחודשים הראשונים לחיים תינוקות מתומלים מתעוררים פחות מתינוקות יונקים אך לוקח להם זמן רב יותר לחזור לישון ואמהות מתמלות ישנות פחות בלילה מאשר אמהות מניקות בלינה משותפת.

מה קורה לאחר חצי שנה? לאחר חצי שנה לא רואים הבדל מובהק בשינה של יונקים ומתומלים.

אני אוסיף למיתוס זה גם מיתוס המשך “תני לו דייסה בלילה”. אז לא, גם המיתוס הזה הופרך מחקרית. להעמיס את הקיבה באוכל רב איננה עצה טובה לאנשים בוגרים והיא עצה לא טובה גם בגיל הינקות.

רוצים לקרוא קצת ביסוס מחקרי?

Infant feeding methods and maternal sleep and daytime functioning 2010

לא נמצאו הבדלים בין נשים מניקות בלעדית, מתמלות בלעדית או משלבות בשאלת המחקר לגבי  תפקוד בשעות היום ושינה. נבדקו נשים שבועיים לאחר הלידה ועד גיל 12 שבועות

Infant sleep and night feeding patterns during later infancy: association with breastfeeding frequency, daytime complementary food intake, and infant weight  2015

במחקר השתתפו 715 אמהות עם תינוקות בני 6-12 חודשים. 78.6% מהתינוקות התעוררו בלילה פעם אחת לפחות, 61.4% קיבלו האכלות לילה אחת או יותר. כמות התעוררויות וכמות הארוחות בלילה ירדו עם הגיל. לא נמצא הבדל בין כמות היקיצות והאכלות של תינוקות יונקים או מתומלים. תינוקות אשר קיבלו יותר חלב או מוצקים במהלך היום אכלו פחות במהלך הלילה מה שלא הפחית כמות היקיצות הליליות.

Breastfeeding and short sleep duration in mothers and 6-11-month-old infants 2012

 

לא נמצאו הבדלים מהותיים בין תינוקות יונקים ללא יונקים.

שמעתם אימרות נוספות מעולם השינה שאתם לא בטוחים לגביהם?

מוזמנים לכתוב לי למייל: [email protected] ואוסיף אותם לכתבה עם מיתוסים הבאים.

 

מאחלת לכם לילות מלאי שינה

ובעיקר הורות כיפית ומהנה!

אלכסנדרה

הרצאות שיכולות לעזור לך