“הוא ישן כבר לילה שלם?”
“בגיל שלו כבר צריך ללמד הירדמות עצמאית.”
“הוא עדיין יונק בלילה?”
אלה דוגמאות לרעשי רקע סביבתיים שמעוררים בעיקר חרדה ותסכול
הם נשמעים בגילאים שונים. לפעמים בגיל שנה ולפעמים כבר בגיל חודש.
זה לא סוד ששנתו של תינוק שונה מאוד משינת אנשים בוגרים והתעוררויות רבות הן אחת הסיבות לפניה לייעוץ שינה.
הויכוח הגדול בין הגישות השונות סב סביב השאלה: מהי שינה נורמטיבית של תינוק?
כמה הם אמורים להתעורר בלילה?
מתי הם אמורים לישון ברצף?
הגישה שלנו, גישה הוליסטית-היקשרותית, נשענת על מחקרים גדולים מהעשורים האחרונים והכתבה הזו סוקרת את אחד המחקרים שניסו לענות על השאלה הזו בדיוק.
מהי שינה נורמטיבית אצל תינוקות ופעוטות?
התשובה לשאלה זו חשובה גם להורים המודאגים לגבי השינה של התינוקות שלהם,
וגם לגורמים מטפלים כמו רופאים כדי לקבוע האם יש צורך בהתערבות וטיפול בשינה.
שם המחקר שנדבר עליו:
Normal sleep development in infants: findings from two large birth cohorts 2020
בכללי
החוקרים גילו שקיימת שונות גדולה בהתפתחות השינה אצל תינוקות.
כלומר אם מדברים על כך שממוצע היקיצות בגיל מסוים הוא 3, יכול להיות שתינוק בקצה אחד לא מתעורר בכלל והתינוק השני מתעורר 6 פעמים ושניהם נמצאים בקבוצת “הנורמה”.
בנוסף המחקר מציין המלצות על סך השינה ביממה לגילאים השונים. המלצות של National Sleep Foundation ושל American Academy of Sleep Medicine.
ההמלצות האלה תקפות לתינוקות בריאים שנולדו בזמן. פגים זקוקים ליותר שינה מאשר תינוקות שנולדו בזמן. אין המלצות מדויקות לפגים.
ביצוע המחקר
המחקר בדק תינוקות בריאים שנולדו במועד.
זהו אחד מהמחקרים הגדולים שעוסקים בשאלת נורמות השינה:
בגילאי 3 חודשים נבדקו 1132 תינוקות.
בגילאי חצי שנה נבדקו 1833 תינוקות.
בגילאי שמונה חודשים נבדקו 1102 תינוקות.
בגיל שנה נבדקו 1535 תינוקות.
בגילאי שנה וחצי נבדקו 848 תינוקות.
בגילאי שנתיים נבדקו 771 תינוקות.
כל הדוגמאות מייצגות אוכלוסיות שונות בפינלנד:
אוכלוסיות עירוניות, כפריות, תרבויות שונות, גילאי הורים שונים, בין אם יונקים בהנקה מלאה/חלקית/תמ”ל, משפחות עם ילד אחד או כמה.
המחקר נערך בעזרת שאלונים שההורים מילאו בגילאים שונים (שלושה חודשים, חצי שנה, שמונה חודשים, שנה, שנה וחצי ושנתיים)
בשאלון מולאו הפרטים הבאים:
• סך שעות השינה ביממה.
• שעת השכבה וזמן ההרדמה.
• כמות התעוררויות בלילה וממוצע שבועי.
• דיווח על חומרת בעיית השינה של הילד.
• כמות תנומות היום.
• כמה פעמים התינוק נרדם עצמאית.
תוצאות המחקר
• השינה משתנה מאוד מתינוק לתינוק.
• משך השינה הכללית ביממה יורדת עם הגיל.
• משך השינה בלילה נשאר יחסית קבוע במשך שנתיים (9.1-10 שעות בממוצע).
שימו לב עד כמה הנתון הזה שונה מההמלצה שאפשר לראות אצל הרבה יועצות שינה: לילה של 12 שעות.
• משך שנת היום יורדת עם הגיל יחד עם כמות תנומות היום.
• משך ההרדמה ירד עם הגיל אך עדיין היו 10-20% שמשך ההרדמה שלהם היה מעל לחצי שעה.
• רק 22% מהתינוקות ישנו לאורך לילה של 8 שעות ברצף בגיל שמונה חודשים.
• בגיל שמונה חודשים, יותר הורים חשבו שיש לתינוק שלהם בעיית שינה.
• הירדמות עצמאית לא הייתה נפוצה באף גיל.
המסקנה של החוקרים: התעוררויות בלילה הן נורמטיביות בשנה הראשונה לחיים.
בשנה השנייה מספר ההתעוררויות יורד משמעותית.
שינה נורמטיבית על פי המחקר
הטבלאות מתייחסות כל פעם לפרמטר אחד: זמן הרדמה, מספר התעוררויות וזמן ערות בלילה.
אחוזונים במחקר הם כמו האחוזונים שאתם רגילים לראות בטיפת חלב. אחוזון 50% מציין את ממוצע האוכלוסיה באותו גיל, כשהילד באחוזון 90 זה אומר שמרבית הילדים נמצאים מתחתיו ואחוזון 5 אומר שמרבית האוכלוסיה נמצאת מעליו.
נורמות:
הטווח הירוק-צהוב נחשב לנורמה,
צבע כתום ניתן לשיפור בעזרת ייעוץ שינה
הטווח האדום יש לבדוק קודם בעיות רפואיות.
זמן הרדמה
שימו לב לנתונים האלה:
למחצית מהתינוקות בני שלושה חודשים היה זמן הרדמה ארוך מחצי שעה.
רק ב25% מהתינוקות זמן ההרדמה היה קצר מ15 דקות.
בגיל שנתיים ל50% מהפעוטות זמן ההרדמה היה קצר מ20 דקות
זמן הרדמה של חצי שעה ומעלה בכל גיל נחשב על ידי החוקרים כלא נורמטיבי וניתן לשפר אותו.
עכשיו אתם יכולים להבין מדוע בכל ההרצאות ותשובות שלנו בקהילה, אנחנו מדברים על זמן הרדמה נורמטיבי של 15-20 דקות.
מספר התעוררויות
כמעט כל הילדים והפעוטות מתעוררים 1-3 פעמים בלילה, גם בגיל שנתיים.
שימו לב שהלילה הוגדר בין השעה 22 ל6. כלומר לילה של 8 שעות,
כשבמציאות, לילה של תינוק הוא בין 9-12 שעות.
כלומר יתכן מאוד שבלילה השלם האמיתי, תינוקות אלה התעוררו יותר פעמים.
זמן ערות לילי
חלונות ערות ארוכים, מעל ל10 דקות, בלילה הם לא נורמטיביים, אבל ניתנים לשפור באמצעות ייעוץ שינה.
לסיכום
בתור הורים טריים אנחנו רגילים להשוואות ולאחוזונים בגדילה ובהתפתחות.
שינה היא אחד הנושאים הבודדים בהם יש כללים ברורים ביותר:
תינוקות יכולים להירדם עצמאית החל מגיל חצי שנה.
תינוקות צריכים לישון 12 שעות בלילה.
שינה איכותית היא שינה רציפה.
וכמעט אף אחד לא מפקפקים בנכונות אמיתות אלה ועל מה הן מסתמכות.
ובמציאות?
המחקרים מהשנים האחרונות מראים לנו מציאות שונה לחלוטין.
בעיניי, המחקר הזה נותן חלק מהתמונה שהייתה חסרה לי כשחשבתי שלילדה שלי יש בעיות עם השינה.
מצד אחד הוא מציג תמונה רחבה יותר של התפתחות השינה ונירמול גדול יותר של תרחישים סביב שינה של תינוקות. מצד שני, הוא גם מציג מתי כן כדאי לפנות לייעוץ או טיפול רפואי.
מה החלק הנוסף של התמונה שהיה חסר לי בתור אמא טריה?
ההבנה שקפיצות התפתחות יכולות להשפיע על השינה, וההבנה שלא רק זמן הערות חשוב- אלא גם מה עושים בו והאם הוא כולל זמן של ערות שקטה.
אם קראתם את הסקירה וגיליתם שלמרות כל מה שאומרים לכם אתם נמצאים בטווחים הירוקים של הטבלאות – איזה כיף לכם!
ואם לא- מוזמנים לפנות להתייעצות. לפעמים אפילו שינויים קטנים בשגרה יכולים לעשות שינוי גדול בשינה.
שיהיו לנו לילות מלאים בשינה איכותית ונורמלית.
יועצת שינה בגישה הוליסטית הקשרותית
