כמה שאני לא אוהבת לעשות פרסום לכתבות שראוי שיסירו אותם מהרשת, לכתבה הזו אעשה פרסום ולו רק בגלל פרסומה באתר INFOMED – שם המרמז על הבנה ברפואה, ביולוגיה וטבע האדם.
חשוב לי לציין מראש כי הכתבה המדוברת היא דעתם האישית של הכותבים. היא לא מגובה בהמלצות של ארגוני בריאות בעולם או משרד הבריאות בארץ וגם לא במחקרים העדכניים בתחום. מדוע פורסמה ולא עברה ביקורת עמיתים בסיסית – איני יודעת אבל היא מלחיצה אמהות מניקות וזו הסיבה היחידה שהחלטתי להתייחס אליה ברצינות. אפשר להכנס לקישור לכתבה כאן ולגלול ישר מטה כדי לראות את תגובתו של משרד הבריאות אשר נכתבה בצורה עדינה ביותר אך פוסלת את הכתבה במלואה.
נתחיל במשפט פתיחה
“בואו נתחיל בעובדות: הנקה זה בריא. ועל כך לא ניתן לחלוק. מי שבוחרת באמצעי הזנה זה, תורמת לבריאותו של התינוק ולאספקת המזון הטוב ביותר עבורו וגם לבריאותה האישית. בנוסף, מחקרים הוכיחו שהיא תורמת באופן משמעותי גם לקשר האינטימי שנוצר עם התינוק.”
אני אוהבת את “ההתחלה”. זוהי דרך יפה מאוד למשוך את אלה המאמינים בהנקה. אחת השיטות הידועות בפוליטיקה: להגיד אמת ולהמשיך בעובדות שגויות כך שאחרי עובדת אמת גם השגויות נשמעות כנכונות.
טענה בעייתית ראשונה
מומלץ להניק עד גיל שנה ולא מעבר לזה.
השאלה הראשונה הנשאלת היא: מומלץ על ידי מי? מאיפה מגיעה אבן דרך של “שנה”?
המלצת משרד הבריאות: הנקה בלעדית או הנקה שליטה (בעיקר הנקה) עד סביבות גיל 6 חודשים. המשך ההנקה בתוספת מזון משלים עד גיל שנה ואף יותר מכך.
המלצת ארגון בריאות העולמי (שתקפה לכלל העולם): הנקה בלעדית במשך חצי שנה ולאחר מכן הכרות הדרגתית עם מוצקים והמשך ההנקה למשך שנתיים או יותר.
המלצת ארגון רופאי ילדים האמריקאי AAP: הנקה בלעדית במשך חצי שנה והצגת מוצקים יחד עם הנקה עד גיל שנה ולאחרונה שונה לשנתיים. אחרי גיל שנה המשך ההנקה לפי הרצון של האם והתינוק.
לסיכום: שלושה ארגוני בריאות גדולים וחשובים, שכותבים את ההמלצות שלהם על סמך מחקרים מעודכנים מהתחום, ממליצים על הנקה בלעדית למשך חצי שנה, על הנקה של שנה לפחות בשילוב עם מוצקים ועל המשך ההנקה לפי רצון האם והתינוק. אף אחד מהם לא רומז, לא ישירות ולא בעקיפין שמומלץ לא להניק מעבר לגיל שנה – ההיפך הוא הנכון.
נשאר רק לתהות על איזה גורמים וממליצים מסתמך כותב הכתבה באינפומד.
“תינוק בוגר דיו”
“הבעיה נוצרת כאשר הבחירה היא להמשיך בהנקה גם כשהתינוק מבוגר דיו כדי לגשת בעצמו אל השד ולדרוש לינוק”.
אתחיל ואומר שתינוק מבוגר דיו לגשת ולדרוש לינוק כבר בגיל זחילה שמתחיל הרבה לפני גיל שנה. לכן מבחינת הכותב יש בעיה להמשיך להניק כבר בגיל 9 חודשים או אף מוקדם יותר. נשאלת השאלה ממתי העובדה שתינוק התפתח דיו כדי להסביר במילים או לגשת פיזית ולהראות את הצורך שלו זה דבר בעייתי.
נמשיך הלאה:
“התרומה הקלורית אינה מספיקה” – אינה מספיקה למה? כשאנחנו נותנים לתינוק יוגורט וירקות האם התרומה הקלורית שלהם לא מספיקה? לא מספיקה למה?
ברור שהתרומה הקלורית של החלב לתינוק שניזון בלעדית בגיל שנה על חלב אם – כנראה לא תספיק לו. אבל מי מדבר על הזנה בלעדית בחלב אם בגיל שנה? הרי ברור מההמלצות הקודמות שכדאי להתחיל שילוב מוצקים החל מגיל חצי שנה. התינוקות שלנו אינם טיפשים. אם ההנקה לא תספיק קלורית, לפני ההנקה או אחריה, התינוק ישלים את התזונה במוצקים משלימים.
“לעיתים הנקה מובילה להאכלות ליליות הפוגעת באיכות השינה ומשבשות סדר יום תקין” – הטענה הזו שגויה מיסודה. הנקה איננה מובילה להאכלות ליליות. התפתחות פיזיולוגית של בני האדם היא כזו שמובילה להתעוררויות באמצע הלילה. יש תינוקות בני שנה שירדמו בחיבוק ויש כאלה שיצטרכו תנועה. יש כאלה שיבקשו הנקה ויש כאלה שידרשו בקבוק תמ”ל. יש גם תינוקות שישנים כל הלילה ברצף או שותים מים בלבד ואינם זקוקים להזנה. ולגבי החלק השני – יש פה אמונה (כלומר דעתו האישית של הכותב, שאיננה מבוססת על לימודיו הרשמיים) ששינה איכותית היא שינה רצופה. מבחינה ביולוגית שנת תינוקות לא צריכה להיות רציפה.
והנה שורת המחץ – “מכל הסיבות הללו, אני ממליץ להניק עד גיל חצי שנה ובכל מקרה לא לעבור את גיל שנה.”
נשאר רק לתהות מאיפה היומרה המקצועית של כותב כתבה זו, להמליץ המלצה המנוגדת למשרד שתחתיו הוא עובד ונגד אלפי רופאים אחרים שלמדו וחקרו את הנושא.
עיוות המציאות
מיכל קאירי דיאטנית קלינית: “לפי הנחיות ‘ארגון הבריאות העולמי’, מומלץ להניק באופן מלא עד גיל 6 חודשים. לאחר מכן, יש להוסיף בהדרגה ארוחות מוצקות ולצמצם בהדרגה את ההנקה עד גיל שנתיים.
אצטט את ההנחיות שמיכל מתייחסת אליהם:
The World Health Organization recommends that all babies be exclusively breastfed for six months, then gradually introduced to appropriate family foods after six months while continuing to breastfeed for two years or beyond.
כפי שרואים מהציטוט המקורי של ארגון בריאות העולמי, לא מדובר על צמצום של ההנקה ובטח לא עד גיל שנתיים.
הארגון ממליץ להניק מינימום שנתיים (הרבה יותר מההמלצות בכתבה הנוכחית) והוא טוען שאפשר להמשיך להניק גם לאחר מכן.
כמובן שהגענו לשיניים
“הנקה בגיל מאוחר מאוד נפוצה בימינו, הייתי קוראת לתופעה אפילו סוג של טרנד. מחקרים שנעשו בשטח מראים תוצאות שנויות במחלוקת, אך רבים מתוכם מוכיחים שהנקה בגיל מאוחר מעלה את הסבירות להופעת עששת הגיל הרך ונזקים חמורים לשיניים.”
הנקה איננה טרנד.
הנקה היא הדרך שבה הוזנו התינוקות שלנו במשך כל זמן קיומו של המין האנושי.
מחקרים הראו שמשך ההנקה הטבעי הוא בין שנתיים לשבע שנים. לפי ההלכה נהוג להניק ארבע שנים ואם הילד חולה אז אף יותר.
אחד החכמים אמר: מי שרוצה ילד חכם וירא שמיים תניק לפחות שנתיים. אני בספק שימי חז”ל הם “טרנד של ימינו”.
תמ”ל הוא דווקא כן טרנד של החיים המודרניים.
הנקה למשך חודשים ספורים היא טרנד או יותר נכון אילוץ של החיים המודרניים.
הנקה במשך שנה או שנתיים ואף יותר – איננה טרנד אלא תהליך טבעי שקורה בין האם ליונק.
ומה לגבי המחקרים?
המחקרים גילו, שבחלב אם יש מרכיבים שנלחמים בעששת. אחת הסיבות למחלוקת היא אי היכולת להבין מדוע ההנקה אינה מגינה על כלל התינוקות מפני עששת, ובמיוחד מעל גיל שנתיים-שלוש. בכל מקרה אין ספק שהגורמים העיקריים לעששת הם גנטיקה, אי שמירה על היגיינת שיניים וכן מוצקים מהם ניזון התינוק היונק, המלאים בסוכרים שתורמים לעששת.
אם כבר מורידים משהו מהתפריט של הילד בגלל עששת, עדיף לחשוב קודם להוריד חטיפים, ממתקים ודגני בוקר, ולאו דווקא הנקה.
בגרות בגיל שנה…
“הנקה בגיל מאוחר למעשה מעבירה מסר סותר לילד: מצד אחד אומרים לו שהוא בוגר ומצד שני משדרים לו את התחושה שהוא תלוי ונזקק.”
אני מתקשה להבין את הקשר בין הנקה, עצמאות ותלות. תינוק בן שנה לחלוטין תלוי בהוריו. כך גם פעוט בן שנתיים או שלוש. ילדים תלויים בהוריהם וזה נכון ומומלץ. הנקה היא קשר בין האם לתינוק. בדיוק כמו חיבוק, נשיקה, ליטוף, מילים מרגיעות. הרגעת התינוק בהנקה איננה הופכת אותו לנזקק. היא מחזקת את הקשר בין ההורה ליונק, משרה עליו בטחון, נותנת מענה לצרכיו ומעניקה לו את האומץ הנדרש לצאת ולחקור את העולם.
אפשר בהחלט לענות על צרכי הפעוט ללא הנקה אך אין שום סיבה בעולם לוותר על הקשר המיוחד הזה, כל עוד האם והתינוק רוצים בו, בדיוק כמו שאין צורך לוותר על כלים כמו חיבוק או נשיקה.
תגובת משרד הבריאות לגבי הטענות הפסיכולוגיות: “לא מוכרות הוכחות לטענות אלו. פעוט זקוק הן לפיתוח עצמאות והן לקרבה אימהית.”
שוב הרמיזה לזה שהנקה היא ההפך מעצמאות...
“כאשר התינוק רוכש מיומנויות אכילה עצמאיות הוא אינו זקוק יותר להנקה"
התינוקת שלי רכשה מיומנויות אכילה עצמאיות מגיל חצי שנה. מאז שהתחלנו את המוצקים היא אכלה אותם לבד. בהתחלה עם הידיים ולאחר מכן עם כפית. מכיוון שהנקה איננה רק האכלה, מכיוון שחלב אם איננו רק אוכל, אין קשר בין מיומנויות אכילת המוצקים והצורך בהנקה.
אכילת מוצקים איננה מעבירה נוגדנים למערכת החיסונית של התינוק. אכילת המוצקים איננה מרגיעה כאבים.
להנקה אחרי גיל שנתיים יש יתרונות רבים שאינם קשורים להזנה, ולכן רק כשמסתכלים על הנקה כעל אוכל אפשר לחשוב בטעות שאין בה צורך יותר.
תגובת משרד הבריאות: גם כאשר התינוק אוכל מאכלים נוספים, חלב אם ממשיך לתרום ערך תזונתי וגם חיסוני לתינוק.
המלצה שלי
כל אחת בוחרת להניק מסיבותיה.
כל מי שמניקה מכירה את התחושה המיוחדת, את הקשר הקסום שנוצר בינה לבין התינוק שלה בזמן ההנקה.
אל תניקי שנה רק בגלל שמשרד הבריאות ממליץ על כך.
אל תניקי שנתיים רק בגלל שארגון הבריאות העולמי חושב שזה הדבר הנכון.
אל תפסיקי להניק בגלל כתבה שהיא הדיעה האישית של הכותבים, שאיננה מושתתת על מחקרים ועל המלצות הרופאים ומעבר לכך – מתעלמת לחלוטין מהצורך שלך ושל התינוק שלך, מהחיבור שלכם והרצונות שלכם.
תניקי כמה שאת והתינוק רוצים וצריכים ושתהיה לך הנקה קלה, מהנה ומספקת!
אלכסנדרה
