לחיי האמהות החמודות שכאן!
נא לקרוא בהומור🙏
שינה
כשהבטריה על 15% או פחות
כדאי לעמעם אורות,
ואת יודעת שהזמן קצוב
עד שיגיע ההבהוב
המתריע על 5% בלבד
וצריך לחבר למטען ומיד.
פרידה
כשנותר רק קו אחד בקליטה
לא בטוח שהמסר יעבור… כדאי לשנות שיטה.
לפעמים הפתרון פשוט: לאנטנה להתקרב.
ולפעמים גם לזה, הפלאפון עשוי לסרב…
אולי לחפש מיקום אחר שיתן אות
או להמשיך בדרכים יצירתיות לנסות
אבל חשוב להגיע למצב שמתחדש החיבור
כי רק אז שוב מתאפשר הדיבור
תקשורת
כשהפלאפון חדש הוא זר ומאיים
בהתחלה הוא מצלצל וזה כל כך צורם
את אפילו לא בטוחה שזה שלך
ואת עונה לאט ובאופן לא מוצלח
אבל את נכנסת להגדרות
ואת לומדת על צלצול מה הוא אמור להיות
ופתאום זה נעים לשמוע, ואת יודעת על מה ההתראה
את נותנת מענה מדויק והתקשורת קלילה ובריאה.
באוטומט
יופי הבנת מה עושים וזה כבר לא מרגש, אז את שמה על מצב טיסה
ומאז לא תופס אותך כל מי שניסה
אין נתונים לנייד, אין שיחות נכנסות
הסבתות מודאגות וכועסות
אז אפילו שכבר נמאס לשמוע אותו מצלצל,
ומגיע לך תזמן שלך ולא בא לך להתנצל,
תזהרי מלהתחיל לטפל בהכל על אוטומט.
היום מיינדפולנס הוא התשובה האחת!
היי ברגע נוכחת, בכל אשר תעשי
את תגלי שזה כל פעם מרגיש טיפה אחרת… רק נסי.
קרבה לעומת הקרבה
כשהפלאפון צמוד אליך 24/7, את נותנת מענה מהיר לכל השיחות
אבל לאורך זמן – יש לכך השלכות
אמנם ההתעסקות במכשיר החדש מרגשת
אבל הקרינה היא בלתי נראית ובלתי מורגשת
בהמשך את עשויה להרגיש חום באוזן, כאב ראש, והקרינה מסרטנת
אבל תאכלס ההתמכרות היא הכי מסוכנת
לאט לאט את שוכחת מה עוד אהבת לעשות
פעם כשהפנאי היה בא בשעות…
ואת בוהה בו אפילו שאת לא צריכה אותו כרגע, וגם הוא לא אותך.
סתם מדפדפת את המסך.
כשאת לא איתו את מתגעגעת, והוא בא אליך אפילו בחלום
וכשהוא שם איתך, רק בא לך לזרוק אותו מהחלון
ההחלטה להביא פלאפון היא לא הבעיה.
זה עניין של מינונים, נסי להיות “מטלפנת טובה דיה”
או לפעמים לשחרר מהמכשיר ולתת לאחרים לענות במקומך
לרגע לנשום ולהזכר מי את, כשאת רק עם עצמך.
