“המחלה שהופכת נשים מניקות לסיעודיות: לא מסוגלות להרים דבר”.
כותרת מפוצצת נכון?
כנראה שאם הייתי קוראת לכתבה שלי כך, היו לי הרבה יותר כניסות.
אבל, למרות שכניסות לאתר שלי מעניינות אותי, האמת מעניינת אותי יותר.
אז על מה מדובר?
לאחרונה פנו אלי מספר אמהות מניקות עם כתבה ישנה מ2019 שבה נכתב המשפט המדאיג הבא:
על אף שנהוג לחשוב על הנקה כאקט היוצר קשר מיוחד בין האם לתינוק, לעיתים היא עשויה לפגוע בנשים, ולגרום להן לאוסטאופורוזיס. מחלה הגורמת לכך שהעצמות הופכות לפריכות ושבירות יותר. ישנן הערכות שונות באשר לגורם אוסטאופורוזיס בעקבות הנקה, אך ידוע כי המשך פעולת הזנת התינוק קשור בהתקדמות המהירה שלה.
היום, אחת הסטודנטיות שלי, בתכנית הכשרה ליועצות שינה היקשרותיות שאלה אותי:
“בהרצאה על הנקה דיברת על אפקט מגן של הנקה מאוסטרופרוזיס ואני מכירה קשר הפוך -שהנקה מגבירה סיכון לאוסטאופורוזיס.”
ואז הבנתי שאני חייבת לעצור את מה שאני עושה ולכתוב על כך בהרחבה.
קודם כל מה זה אוסטאופורזיס?
אוסטאופורזיס היא דלדול של העצם שהופכת להיות פחות צפופה ולכן יש סיכון גבוה יותר לשברים.
הצפיפות של העצם משתנה מאדם לאדם ותלויה בגורמים שונים כגון:
תזונה, פעילות גופנית, מחלות כרוניות שונות (דלקת מפרקים, פעילות יתר של בלוטת הטריס, סוכרת ועוד), מין האדם (נשים ברמת סיכון גבוהה יותר), גיל (שכיח יותר אצל נשים בגיל המעבר), מבנה הגוף, עישון, הפרעות אכילה, צריכה מופרזת של אלכוהול, צריכה מוגברת של קפאין, שימוש ממושך בתרופות מסוימות, שכיבה ממושכת (מחלה ואשפוז ארוך), חוסר בויטמין D ובסידן.
כמו שאתם רואים, יש הרבה סיבות אפשריות לאוסטאופורזיס,
אבל אם אפשר להוציא כותרת אופנתית וצעקנית – אז למה לא?
וכבר נמאס לנו לשמוע על נזקי עישון ואלכוהול…
מה המחקרים אומרים בנושא?
לדוגמא מטא מחקר הזה מ-2016:
A meta-analysis of breastfeeding and osteoporotic fracture risk in the females
בדק 12 מחקרים בנושא והגיע למסקנה שהנקה יכולה להפחית בסיכון להתפתחות אוסטאופורוזיס.
מחקרים מראים שבטווח הקצר נשים מניקות מאבדות מסת עצם אך לא ברור כל כך מה קורה בטווח הארוך (בגילאים בהם יש סיכון מוגבר להתפתחות המחלה). מטרת המחקר היתה למצוא תשובה לשאלה זו.
הסקירה כללה 12 מחקרים עם 14,954 משתתפים. הממצאים הראו שהסיכון לאוסטאופורוזיס ירד עם כל חודש נוסף של הנקה. כלומר ככל שהאישה הניקה למשך תקופה ארוכה יותר כך ההנקה הפחיתה יותר את הסיכון למחלה.
ולמרות המסקנה החיובית הזו, החוקרים מסייגים שכדאי להמשיך לחקור את הנושא עם כמות גדולה יותר של משתתפים. כלומר אלפי משתתפים זה לא מספיק.
אז האם ניתן להסיק מסקנות על סמך מחקרים שנעשו על 20-200 נשים?
מטא מחקר אחר מ2020:
Association between breastfeeding and osteoporotic hip fracture in women: a dose-response meta-analysis
גם כאן המטרה היתה לבדוק את הקשר בין הנקה לסיכון לשברי ירך (שבר מסוכן מאוד) עקב אוסטאופורוזיס.
החוקרים סקרו מחקרים בנושא עד מאי 2019 שכללו מעל 100 אלף נבדקים.
התוצאות מצביעות על כך שהנקה יכולה להפחית את הסיכון לשברי ירך מאוסטאופורוזיס.
גם במחקר הזה מצאו שיש קשר בין אורך ההנקה לאפקט המגן שלה בפני אוסטאופוריזס ויש הבדל משמעותי בין ההגנה לאחר 3 חודשי הנקה, חצי שנה, שנה ושנתיים.
האפקט המגן לא השתנה לאחר 25 חודשי הנקה, מה שמחזק את ההמלצות של WHO להניק שנתיים לפחות ולאחר מכן לפי הרצון של האם והפעוט.
לסיום
לפעמים אנחנו קוראות כתבות בשמות מפחידים. לפעמים הן גם מכילות הפניות למחקרים.
לא כל מחקרים זהים ברמת האמינות שלהם.
לא תמיד יש קשר מובהק בין הכותרת בכתבה, תוכן הכתבה ומסקנות המחקר.
ראיתן כתבה שגרמה לכם לחשוש?
תעמיקו במחקר או תתייעצו עם איש מקצוע מהתחום.
מקצועיות בעיני נמדדת בין היתר על ידי מתן אינפורמציה בצורה אובייקטיבית וכמה שפחות מפחידה.
פחד שולח אותנו למוח הפרימיטיבי ולתגובת FF (הילחם וברח) מה שמקשה עלינו לחשוב רציונאלית ולהקשיב לאינטואיציות שלנו.
וזה ההיפך מהורות בריאה.
מאחלת לך להנות מהנקה של התינוק שלך
בצורה בריאה, כיפית, שמתאימה לשניכם.
אלכסנדרה