כניסה למסגרת גן, בין אם לקבוצת הקטנטנים או לגן חובה, זה אירוע מרגש גם לנו וגם לילדים שלנו.
בחלק הראשון של הכתבה אני מזמינה אתכם לצלול יחד איתי אל הגילאים השונים,
להבין מה קורה עם הילדים שלנו וכיצד הדברים יכולים להשפיע בצורה כזו או אחרת על ההסתגלות לגן.
בחלקה השני אוסיף טיפים פרקטיים, שאספתי במשך שנים מאז שבכורתי נכנסה לגן.
חלקם הם נסיון אישי שלי וחלקם ניסיון של חברות בנוגע לאיך לבצע את הפרידה בבוקר ואת האיסוף אחה”צ.
בואו נתחיל!
גילאי 3.5-6 חודשים
בתקופת גיל זו התינוק שלנו מסיים את הטרימסטר הרביעי, והוא ממש בתחילת משבר גיל 4 חודשים.
זו תקופה של יותר סקרנות שרק תלך ותגדל עם הגיל.
ההסתגלות לרוב תרגיש קלה יחסית מפני שאין לתינוק עדיין את ההבנה שגם כשאמא לא נמצאת אז היא קיימת.
זה לא אומר שזהו הגיל הטוב ביותר להכנס לגן. האמת שההיפך הוא הנכון.
עבור אימהות מניקות יש סיכון להעדפת בקבוק וסיום ההנקה. בנוסף לכך יש צורך בשילוב שאיבות במהלך היום כדי לשמור על משק החלב.
בגיל זה התינוק נכנס מהר מאוד לגירוי יתר והוא זקוק לויסות על ידי אדם בוגר.
היקשרות בגיל זה נבנית בעיקר בעזרת החושים – הרבה מגע למשל.
אלה הם צרכים שקשה לתת להם מענה מדויק בקבוצה של שישה או ארבעה תינוקות על מטפלת אחת.
גילאי 7-12 חודשים
סביב גיל 8-9 חודשים ישנה קפיצת גדילה שמביאה איתה חרדת הנטישה ואת ההבנה שגם כשאמא לא נמצאת היא קיימת.
אמא קיימת, היא לא איתי, אני מתגעגע.
זה לא משנה אם התינוק היה בגן מגיל 3.5 חודשים. ההבנה והגעגועים הם חלק מהתפתחות תקינה.
בנוסף יש כבר אבחנה ברורה בין מי ששייך למשפחה לאנשים זרים.
לכן בשלב זה יש חשיבות להסתגלות הדרגתית ובניית קשר בין המטפלת לתינוק.
מבחינת השינה: זהו גיל עם שינויים רבים.
גיל 7 חודשים הוא גיל שבו רוב התינוקות ישנו 3 תנומות, בגילאי 8-10 חודשים רוב התינוקות ירדו לשתי תנומות ובגיל שנה יש תינוקות שיצטרכו תנומה אחת. בגנים עם שיגרה נוקשה נראה הרבה יותר אתגרי שינה בבית: הרדמות ארוכות, חלונות ערות ליליים, יקיצות מוקדמות בבוקר ועוד.
בנוסף שימו לב שבגילאים יש יותר צורך בזמן רגוע אחרי הגן. זה בסדר אם תראו יותר בקשות לידיים – המקום הבטוח שלהם.
גילאי שנה+
ככל שהתינוק גדול יותר כך נדרשת בניית קשר בטוח עם המטפלת החדשה.
מבחינת השינה, פעוטות עוברים משתי תנומות לתנומה אחת בגילאי שנה עד גיל שנה וחצי.
בגילאי 3 (ולפעמים קצת לפני) פעוטות רבים יוותרו על שינה במהלך היום. בגנים המתעקשים על תנומת יום של שעתיים, נראה פעוטות שלא מתכנסים לשנת לילה עד שעות מאוחרות (22:00 ואף מאוחר יותר).
שימו לב שבגילאים אלה יש יותר צורך בזמן רגוע אחרי הגן ופריקת תסכול בצורה של משחק.
הכנה לפני הכניסה לגן
כל גן/מעון מתנהל אחרת בחלקים שונים בארץ, קחו מפה את הטיפים שיוכלו לתת לכם מענה הכי טוב.
בזמן החופש, לפני התחלת הגן:
1. יוצרים חיבור ראשוני – גם אם מדובר בתינוק בן 8 חודשים וכמובן כשמדובר בגילאיים גדולים יותר: להזכיר את שם הגננת, לשוחח עליה, ניתן להראות תמונה שלה (אפילו תמונת הוואטסאפ) ושל הסייעות. אפשר לבקש ממנה סרטון על הגן ועליה. מבחינת הילדים – כולן גננות. בשיחה עם הילדים אין סיבה לעשות הפרדה של גננת וסייעת.
2. בחירת חפץ שיזכיר את הבית בהתאם לגיל: שמיכי, טטרא, בובה קטנה, תמונה משפחתית.
3. מכירים את המסלול לגן: לעשות טיול ולעבור ליד הגן , לדבר על הגן ביומיום שלכם, לא בשיחה מיוחדת.
4. מפגשים: פליידייטס בפארק/גן שעשועים עם הילדים שיהיו אתכם בגן. תזכרו שבסופו של דבר ההיקשרות היא אל הגננת ולא אל הילדים אבל היכרות מוקדמת עם ילדים בגן יכולה להקל על ההסתגלות.
5. חיבור בין הבית לגן: ניתן לבקש מההורים לשלוח בקבוצת ההורים תמונה של הילד+שם וכך להראות לילד מי יהיה איתו בגן. זה גם יעזור לכם להכיר את מי שיבלה שנה/שנים עם הילד שלכם.
6. יצירת קשר עם הגננת: ניתן לברר האם אפשר למשל להגיע בימים כשהן מסדרות את הגן להיכרות קצרה ואישית.
7. שיחה אישית: בדר”כ גננות יוצרות קשר לפני תחילת השנה לשיחה אישית קצרה. אפשר לנצל את השיחה הזו ולשתף על משהו שחשוב שהגננת תדע על הילד.
לפני הפרידה
1. זמן בוקר – קומו מספיק מוקדם, כדי שתצליחו להתארגן בנחת ולא תהיו בסטרס אם הילד מתמהמה או דורש יותר זמן חיבור לפני היציאה.
2. זמן חיבור – תקדישו את זמן הנסיעה או ההליכה לגן, לחיבור עם הילד לפני הפרידה. תיזמו מגע, החזיקו את היד/ קחו על הידיים, ספרו על היום שיהיה, דברו איתם על דברים שמעניינים אותם. שחקו איתם – בדרך לגן באוטו, בהליכה אל הגן. גם בהליכה של 2 דקות, ניתן ליצור חיבור משמעותי דרך משחק: משחק של דגדוגים, לתפוס את עלי העץ ועוד. זה משחרר את הלחץ ותורם לקירבה.
3. טקס פרידה – טקס קצר, שמוסכם על שניכם (ההורה המלווה לגן והילד). בסיום הטקס חשוב להעביר את הילד לגננת ולא להשאיר אותו לבד. למשל – טקס פרידה שיזמתי השנה עם שני ילדיי היחסית גדולים כלל נשיקות קסמים – נשיקה בכל כף יד שברגע געגוע הם יודעים שהנשיקה שלי שם וחיבוק גדול של דוב. את אותו הדבר הם עושים לי כי ברור שגם אני אתגעגע. לאחר מכן מובילה אותם לגננת שתקל עליהם את המעבר או שהם ניגשים למשחק. לפי רצונם ובהתאם לגיל.
4. גישור על הפרידה – לפני שאתם הולכים תזכירו מתי ומי יגיע לאסוף מהגן. לתינוקות קטנים אין תחושת זמן ופעוטות לא יודעים לקרוא את השעון. לכן כדאי לקשר בין אירוע מסוים בגן לבין המפגש. לדוגמא “אגיע לאסוף אחרי ארוחת הצהריים”. כדאי להוסיף מה תעשו בסיום הגן (האם תלכו לפארק, האם לחברים, אולי סבא/סבתה יגיעו לבקר).
5. תאחלו איחולים – אל תבטיחו הבטחות. אנו רוצים שיהיה לילדים טוב בגן ושיהיה להם כיף, וכשקשה להם אנחנו נוהגים להבטיח: “יהיה לך כיף בגן” או “אני אחזור מהר, אפילו לא תרגיש”. אל תבטיחו. מאוד יכול להיות שלא יהיה כיף כל היום. יחטפו להם צעצוע, הטוש האדום יגמר באמצע הציור או הם יזכרו בנו ויבכו. גם היום שלנו בעבודה אינו כיף טהור.
אז מה כן? תאחלו איחולים: אני מאחלת לך שיהיה לך יום כיף ונעים בגן, מאחלת שיהיה אוכל טעים, חברים טובים. בחורף למשל ניתן לאחל שיהיה יום מקסים עם קשת בענן. את טקס האיחולים אני נוהגת לעשות כשיוצאים מהאוטו בהליכה לגן.
גישור על פרידה
1. קחו רגע לפני לנשום ולמלא משאבים: כשמגיעים לקחת את הילדים אחרי יום עבודה או יום סידורים, תעצרו שנייה. תנשמו, תזכרו כמה התגעגעתם וכמה ילדכם בטח התגעגע אליכם. תהיו מוכנים להצפה רגשית. תהיו מוכנים לפריקת תסכול.
2. “איך היה”? לרוב זו השאלה הראשונה שנהוג לשאול כשאוספים את הילדים. עצרו. שימו את השאלה בצד. כרגע זה לא הזמן, אחרת תקבלו את התשובה “כיף” (או לא תקבלו תשובה כלל). תאמרו שהתגעגעתם, תנשקו, תחבקו. תזכירו להם – הנה הגעתי אחרי ארוחת צהריים, זוכר שאמרנו שנלך לפארק אחרי הגן?
3. אז מתי לשאול על היום שלהם? אני ממליצה בזמן האמבטיה/מקלחת, אחרי שנחתם קצת בבית, אכלתם, נתתם ליום לשקוע. הייתי מתחילה בלספר על היום שלי, ונותנת להם פתח לספר על שלהם.
4. שאלות ספציפיות: “איך היה?” זו שאלה מאוד כללית. ניתן לשאול מה אכלו היום? האם שיחק עם יוני או עם אבי?
5. זה מציף את כולם. לקחת בחשבון שבתקופת ההסתגלות (ובתקופות נוספות לאורך השנה) יש ימים עמוסים בגן, ימים מציפים. לא תמיד הם ירצו לשתף, לפעמים יגידו שלא זוכרים. לפעמים הם יהיו רגישים ויתפרצו על כל דבר. לפעמים יצטרכו הרבה יותר מגע וויסות. מה שחשוב זו הקרבה אליכם, החום, המגע, המילה הטובה. כי אתם העוגן, הביטחון, הבית שלהם.
בנימה זו, אאחל הסתגלות קלה, ושנה פורייה
עדי אלפסי שווץ , יועצת שינה בגישה היקשרותית.
