כל אחד הוא יחיד ומיוחד

לטמפרמנט יש השפעות גנטיות, הקשר הגנטי מושפע מהמטען הגנטי של שני ההורי. 

כך שאפשר לראות אחים בעלי טמפרמנט שונה מקצה לקצה. 

הטמפרמנט מושפע גם על ידי גורמים ביולוגיים והסביבה. למשל, מחקרים שנערכו בתאומים זהים שגדלו בסביבות שונות (מפאת נסיבות החיים, כגון אימוץ בנפרד) ראו כיצד הסביבה השונה משפיעה על התנהגות הילד. 

חשוב לזכור שתכונות הטמפרמנט של התינוק מעודדות גם תגובה הורית מותאמת, ולכול הורה יכולות אחרות להתמודד בסיטואציות שונות. 

קשה להעריך מה המשקל שיש לגורם הגנטי ביחס למשקל הגורם הסביבתי, כך שאמא “עצבנית” יכולה לתרום לתינוק גם בהיבט הגנטי וגם בהיבט של תגובותיה לתינוק בחיי היומיום. יש בכך מעין מעגל קסמים המזין את עצמו: הזנה הדדית בין תכונות הטמפרמנט הביולוגיות ובין ההשפעות הסביבתיות הפסיכולוגיות.

גורם נוסף המשפיע, שלא תמיד מקבל מספיק תשומת לב, הוא תקופת העוברות והלידה עצמה, ובפרט רמת סטרס בתקופת העוברות והלידה. ידוע שבהריון יש דברים שיכולים להשפיע על העובר כמו תזונת האם, צריכה מוגזמת של סמים או אלכוהול. אך בנוסף, מחקרים מראים שאירועים פסיכולוגיים, חוויות רגשיות, טראומות וכו’ שעוברים על האם ההרה משפיעים רבות על העובר שברחמה.

גם ללידה עצמה השפעה גדולה. כשתינוק נולד בלידה מאפשרת ומכילה, בה הוא מתקדם על-פי קצב הנכון לו ומתקבל בברכה ובאהבה. לעומת, תינוק שהגיח לאוויר העולם לאחר לידה ארוכה וקשה, נשלף מגוף האם בפתאומיות ובהפתעה, או חש מאוים או מתוסכל מסיבות אחרות – משתנה מידת ההסתגלות ורמת הנינוחות של התינוקות.