“היא כבר צריכה לאכול שלוש ארוחות מבוססות.”
“הילד שלך עדיין לא בונה מגדל מקוביות?”
מכירה את השאלות האלה?
אני אמא לצמודים.
בין הבנים יש הבדל של שנה וחמישה חודשים כך שזכרתי טוב מאוד את כל הדברים שהתינוק “צריך” לעשות ולעבור, ובטיפת חלב מזכירים שוב ושוב.
להגיד שהם רכשו את אבני הדרך באותם הזמנים יהיה ממש לשקר, אפילו לא באותו הטווח.
כל אחד מהם התפתח אחרת למרות שאני לא עשיתי דבר אחרת.
אז למה זה כך?
מכיוון שכל תינוק והקצב שלו, הסקרנות שלו והיכולות שלו.
האם כל התינוקות רוכשים את אותן המיומנויות באותו הזמן ובאותה הדרך?
בוודאי שלא.
האם כל מיומנות שלא נרכשת בגיל מסוים מסמנת את התינוק כמעוכב?
גם לא.
הן אמנם גדלו יחד בבטן ועברו את כל החוויות יחד, יצאו לעולם יחד, עברו את סדנאות ליווי ההתפתחות יחד, אבל כל אחת עם ההתפתחות שלה והשוני שלה מהשנייה. לדוגמא, האחת התהפכה מהבטן לגב בגיל שלושה חודשים והשנייה לקראת גיל חצי שנה.
אני בתור אמא מאוד נבהלתי מהמקום הזה שאחת התקדמה ומסמנת וי על כל אבני הדרך והשנייה עוד לא.
אולי אני לא בסדר? אבל הבנתי שאני צריכה לחגוג גם את ההצלחות הקטנות של האחת וגם של השנייה.
במערכת החינוך יש את המונח “הוראה דיפרנציאלית”.
זוהי דרך הוראה שמטרתה לענות על הצרכים של התלמידים השונים בכיתה מגוונת באמצעות הצעה של מגוון אפשרויות שבתוכן הלמידה, תהליך רכישת הידע, אופן הערכת הידע שהתלמידים צברו, כמו גם בחירת השותפים ללמידה.
דרך ההוראה הדיפרנציאלית, אנו יכולות להתמודד עם השונות של התלמידים, למפות את הצרכים השונים ולסייע להם לבטא את מלוא יכולותיהם.
גם אני כמורה בכיתה הטרוגנית “רגילה”, רואה כל תלמיד לפי רמתו ובעיקר מודדת אותו לפי עצמו ולא לפי אחרים.
זה לגמרי גם הטיפ שלי להורים של התלמידים.
לדוגמא, היה לי בעבר תלמיד שאחותו התאומה הייתה בכיתה מדעית וחזקה מאוד במקצועות הראליים, הוא, ממש לא היה חזק במקצועות אלו ובנוסף לקשיים האובייקטיביים שהיו לו, הוא היה עסוק בהשוואה לאחותו בכל רגע נתון, בין אם הוא השווה, בין אם חברי הכיתה או השכבה ובין אם הוריו ואפילו צוות המורים המלמדים בשתי הכיתות.
ואני שואלת את הצוות החינוכי וגם אותו- האם הם אותו אדם?
האם אפשר לצפות מהם לאותה ההתנהגות? לאותם החברים? לאותם תחומי הדעת והעניין?
כמובן שהתשובה היא לא ולכן גם דרך הלמידה וההוראה שלהם יהיו שונות ויתאימו כל אחד לרמתו ולצרכים שלו.
איך זה קשור לשינה ולתינוקות?
כבר ידוע לכולנו ששינה היא נגזרת של כלל היום שהיה ולא רק שינה בפני עצמה.
במהלך השינה מתרחשים מגוון תהליכים שאין לנו השפעה עליהם.
התינוקות המתוקים שלנו מעבדים את היום שהיה, עובדים על מיומנויות חדשות והכנה לרכישת חדשות.
כן, כל זה בזמן השינה!
אז איך נלמד אותם לישון?
פשוט מאוד. לא נלמד.
נסייע להם לארגן את היום שלהם כפי שמתאים להם, נעבוד איתם על המיומנויות החדשות לאורך הערות האקטיבית ונעזור להם להתכנס לרגיעה ושינה כשהגוף צריך מנוחה.
אם כך, למה לכל הילדים אין סדר יום אחיד וברור שמודפס ומחולק בטיפת חלב?
התשובה היא שמכיוון שכל ילד הוא שונה מהשני, בעל יכולת שונה, ידע שונה ותחומי עניין שונים והתפקיד שלנו כהורים הוא לזהות את הדברים הללו ולפעול לפיהם.
גם התינוקות, כמו תלמידים בבית הספר, מושפעים מהסביבה וכל הזמן אנו ההורים עסוקים בהשוואות לתינוקות וילדים אחרים.
האם ישן כבר לילה שלם?
נרדם עצמאית?
ישן בחדר אחר?
כבר מוחא כפיים?
אומר אבא ואמא?
מחבר משפט פשוט בשתי שפות?
ההשוואה הזו גורמת לסטרס (עבור ההורים, כי לתינוקות לא באמת איכפת) ולחץ להגיע “להספק הקדוש” של המיומנויות הנדרשות לפי טבלה מיושנת.
תזכרו – לא כל ילד הוא זהה לזה שלידו.
גם לא כאלה שנולדו באותו היום.
נסו לא לערוך השוואה גם לא בין תאומים ולא בין צמודים ולא בין הילד של החברים שכבר הולך שלושה צעדים בעוד ששלך עדיין זוחל על שש. לכל ילד הקצב שלו, היכולות שלו והזמן שמתאים לו לרכוש כל מיומנות והתפקיד שלנו הוא לסייע לילד לרכוש את המיומנויות בקצב שלו, בתנאים שלו ובהתאם לרמת הבשלות שלו.
תהנו מהם, הם גדלים כל כך מהר!
קורל פרילוצקי, בעלת תואר ראשון בחינוך ולימודי נוער, תעודת הוראה בחינוך המיוחד ויועצת שינה בגישה ההיקשרותית .
