בסקר שעשיתי באינסטגרם שלי גיליתי ש:
כמחצית מהאמהות משכיבות את התינוק בהנקה.
10% במנשא.
22% על כדור פיזיו או נענוע.
18% בחיבוק או ליטוף בישיבה או שכיבה.
לפני שמשנים שיטת ההרדמה
לפני שמשנים את שיטת ההרדמה חשוב שתשאלו את עצמכם:
מדוע אתם רוצים לעשות זאת?
בדרך כלל כשמגיעים אלי לייעוץ, אני שומעת את הסיבות הבאות:
1. הרדמה ארוכה.
2. כדי שאבא יוכל להרדים.
3. לעזור להירדם בגן.
4. להפחית את כמות התעוררויות.
5. התינוק בוכה בהרדמה.
6. ההרדמה הנוכחית קשה להורה.
האם באמת שינוי שיטת ההרדמה יכול להשפיע על ששת האתגרים האלה?
הרדמה ארוכה
“יש לנו הרדמות ארוכות ומתישות”
“לוקח שעה להרדים אותה. אני מניקה והיא עוברת מפטמה לפטמה ולא נרדמת!”
העניין הוא שיש המון סיבות להרדמות ארוכות:
1. חלון ערות קצר מידי
2. צרכים פיזיים המתנגשים בשינה
3. צרכים רגשיים המתנגשים בשינה
4. הורמוני עוררות המפריעים להירדם
כל אלה לא ישתנו רק כי שיניתם את שיטת ההרדמה.
המקרה היחיד שבו זמן הרדמה ארוך קשור לשיטת ההרדמה
היא כששיטת ההרדמה פיזית לא נוחה יותר לתינוק ולא עוזרת לו להירגע ולהתכנס לשינה.
לדוגמא כשמרדימים בידיים תינוק גדול שרוצה להתפרס במיטה לפני שהוא נרדם.
איך משפרים הרדמות ארוכות?
אפשר להתחיל לקרוא בערכות מתנה: מדריך ערות ושינה לגילאי 0-3 שנים ואת סדרת הסרטונים “הבסיס לשינה טובה”. עבור חלק מההורים אלה יספיקו בשביל לשפר הרדמות ארוכות.
בבקשה אל תרכשו את “שינוי שיטת ההרדמה” כי זו לא הרצאה שמתאימה במקרה של הרדמות ארוכות.
כדי שאבא יוכל להרדים או כדי לעזור להירדם בגן
אני לא אוהבת לומר שום דבר ב-100% כי כמעט תמיד יש מישהו יוצא דופן.
אבל במקרה של הרדמות עם אדם אחר, הדרך בה את מרדימה את התינוק, לא משפיעה על הדרך בה הוא ירדים את התינוק.
אני לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזרתי לאבות, סבתות או מטפלות להרדים את התינוק כאשר אמא המשיכה להרדים בהנקה.
ולעומת זאת אני מכירה לא מעט פעמים שהאם הפסיקה להניק והאב עדיין לא הצליח להשכיב את התינוק לישון.
איך עוזרים למטפלים אחרים להשכיב את התינוק?
אתם יכולים להוריד מדריך שלי (כרגע ללא עלות!)
או לקבוע ייעוץ חד פעמי שבו נתאים את התהליך למשפחה שלכם.
בכל מקרה, אל תנסי לשנות שיטת הרדמה כמה שבועות לפני הכניסה למסגרת.
זה לא יתרום להתאקלמות טובה יותר בגן. להיפך – כמה שיותר קרבה והיקשרות רק יתרמו לנינוחות ועצמאות של התינוק.
להפחית כמות התעוררויות
הסיבות להתעוררויות בלילה כוללות:
1. לחץ שינה לא מספק
2. כניסה לשינה עם הרבה הורמוני עוררות
3. בשלות התינוק והשפעתה של הפונק הראשית של שינה (פיזיולוגית תינוקות אמורים להתעורר מספר פעמים בלילה)
כל אלה לא יושפעו משינוי בשיטת ההרדמה.
יש לי מספר כתבות בנושא: לדוגמא כתבות שנקראות “שינה בגיל X חודשים” בהתאם לגיל התינוק שלך.
התינוק בוכה בהרדמה
אם התינוק בוכה בהרדמה צריך לתת דגש על הזמן לפני ההרדמה – האם הוא רגוע, האם הצרכים הפיזיים והרגשיים מולאו והאם נוח לו בסביבת ההרדמה.
כמו שציינתי מעלה, לפעמים הדרך בה מרדימים יכולה להיות לא נוחה פיזית ובמקרה הזה כדאי לשקול דרך הרדמה אחרת ולראות האם זוהי הסיבה לבכי. רק במקרה הזה שינוי שיטת ההרדמה יכול לתרום לכם אבל לפני שאתם רוכשים הרצאה כזו או אחרת – אפשר לנסות עצמאית בבית. תראו האם שינוי של תנוחה, מיקום או שינוי של סביבת השינה, תורמים לרוגע של התינוק.
גם במקרה של בכי אפשר להתחיל מחוברת של חלונות ערות ושינה לגילאי 0-3 שנים שנמצאת בערכות מתנה.
ההרדמה הנוכחית קשה להורה
בעיני זו הסיבה הראשית והיחידה לשינוי שיטת ההרדמה
כי היא הפסיקה להיות נוחה להורה, כי היא הפסיקה לעבוד לכם.
לא משנה איך מרדימים – בהנקה, על כדור פיזיו, במנשא. למישהו זו תהיה הרדמה קלה ופשוטה ולמישהו לא. אם אתם סובלים בהרדמה ונמצאים צעד אחד מלשים את התינוק במיטה ולצאת מהחדר – כדאי שתעצרו ותעשו את התהליך של שינוי שיטת הרדמה בצורה קשובה לצרכים שלכם ושל התינוק.
זו בעצם הסיבה העיקרית לקיום ההרצאה: שינוי שיטת ההרדמה.
אל תקחו אותה אם אתם מתמודדים עם אתגרים נוספים שציינתי בכתבה זו.
אני ממליצה בחום לשנות שיטת הרדמה רק כשההרדמה בשיטה הנוכחית היא קלה ומהירה (עד 10 דקות).
איך משנים את שיטת ההרדמה בגישה היקשרותית?
השיטה המרכזית שבה אנחנו משתמשים לתינוקות מתחת לגיל שנה היא שיטה שנקראת “פיידינג” שעליו כתבה אליזבט פנטלי.
עם הזמן לקחנו את הצעדים של פיידינג, פיתחנו אותו והוספנו לו תתי צעדים שמשפרים את החוויה של ההורה והתינוק ומעלים את סיכויי ההצלחה של פיידינג.
מה השיטה אומרת בגדול?
אתם נמצאים בנקודה א – שיטת ההרדמה הנוכחית שלכם.
אתם רוצים להגיע לנקודה ב – שיטת ההרדמה שבחרתם.
נגיע מנקודה א לנקודה ב דרך שינויים קטנים שאתם מחדירים לזמן ההשכבה שלכם.
כלומר לא עוברים מקפיצה על כדור פיזיו ישר לשכיבה במיטה אלא כל פעם משנים משהו קטן בדרך ההרדמה.
הכלל הראשון הוא שקודם כל לפני שלוקחים, תמיד נרצה להוסיף.
הוספת הקשרי שינה שיכולים לעזור לתינוק להירדם, יחד עם הקשרי שינה הנוכחיים שלו.
יש הקשרי שינה שונים ואת רובם מחלקים לקבוצה שכוללת מגע וקבוצה שכוללת צליל. אפשר לנסות מספר הקשרים שונים ולראות איך התינוק מגיב אליהם. יש תינוקות שמתחברים לצלילים בזמן ההרדמה ויש כאלה שיעדיפו שקט מוחלט. אין הקשרי שינה שמתאימים לכל התינוקות.
אחרי שהוספנו הקשרי שינה חדשים מתחילים לשנות את הקשרי שינה הקיימים. לדוגמא כשמדובר בנענוע בהליכה בחדר – מתחילים לנענע באמפליטודה נמוכה יותר. מתחילים לעצור לקראת סוף ההרדמה. כשזה עובד – עוברים לנענוע בישיבה וכו’. השינויים הם קטנים והדרגתיים ואם התינוק חולה, בקפיצת גדילה, מתחיל לבכות – תמיד רצוי לחזור צעד או שניים אחורה. המטרה היא להכיר לו דרכי הרדמה חדשות שכמעט זהות לדרך ההרדמה המקורית.
כאמור התהליך הדרגתי ולכן לוקח זמן. אף תהליך של שינוי רציני לא יכול לקחת 2-3 ימים זבנג וגמרנו.
אם קיבלתם הבטחה שתוך שלושה ימים מתינוק שנרדם על כדור פיזיו תקבלו תינוק שנרדם לבד במיטה, כנראה שהתהליך לא יהיה היקשרותי.
שינוי שיטת הרדמה לא אומר הירדמות עצמאית.
אני אכתוב על הירדמות עצמאית כתבה נפרדת אבל ממש בקצרה – אחד האיומים הגדולים בחיי הילדים הקטנים שלנו הוא איום של פרידה. המנגנון ההיקשרותי נועד לשמור על התינוק בחיים ולוודא שיש לו מטפלים העוזרים לו לממש את פוטנציאל שלו. כניסה לשינה, במיוחד לשנת לילה – היא פרידה וזה מפחיד! הליווי שלנו לשינה עוזר לילדנו הקטן להיפרד תוך שמירה על החיבור. זה לא אומר שחייבים להניק לשינה או להרדים שעה בקפיצות על כדור פיזיו אבל זה כן אומר להיות נוכחים שם כאשר רמת הנוכחות הנדרשת תלויה בגיל ובשלות התינוק, הרבה יותר מאשר בהרגלים שיצרתם.
לכן, בשינוי שיטת ההרדמה, אנחנו נשאף להגיע להרדמה קצרה, קלה, נינוחה לשני הצדדים ולא למצב שבו משאירים תינוק ער במיטה לבדו.
מה לגבי פעוטות אחרי גיל שנה?
פיידינג יכול להתאים גם להם אבל הוא לא הדרך היחידה.
עבור פעוטות פיתחנו שיטה אחרת, יותר מהירה, שמתאימה לילדים גדולים יותר ולהורים המחנכים בגישה היקשרותית ויודעים לאסוף ולהוביל את הילדים בצורה אינטואיטיבית.
