אני מאוד אוהבת את החיים המודרניים.
עם כל התלונות שלנו על המחיר שאנחנו משלמים, על הריחוק, המסכים, הרדיפה אחרי אושר ועושר – ללא ספק החיים המודרניים מעניקים לנו איכות חיים גבוהה, משך חיים ארוך והם הופכים הרבה תחומים בחיים לפשוטים וקלים.
יחד עם זאת אנחנו לא יכולים להתעלם מהמחיר שאנחנו משלמים, במיוחד בתחום ההנקה ותחום גידול ילדים.
בעבר כל ילדה היתה גדלה עם ידע על תינוקות שהיא השיגה בצורה טבעית מסביבתה הקרובה. היא היתה רואה את אחיותיה, דודותיה ואמה יולדות, מניקות, מחנכות. היא לעולם לא היתה תוהה האם התינוק שלה צריך לאכול כל שלוש שעות או כמה פעמים הוא היה צריך להתעורר בלילה.
רוב הנשים בעולם המערבי המודרני מתנסות בהחזקת ניובורן – כשזה הרך הנולד שלהן.
למרות שיש לא מעט מניקות, רובנו לא נחשפנו להנקה – לראות את החיבור והנקה בסביבה היומיומית.
חברות שיווק המדהימות עשו עבודת חינוך גורפת ועצומת מימדים.
במקום שה”מובן והידוע” יהיו נורמות הנקה ואמהות המאכילות בתמ”ל יצטרכו ללמוד במיוחד את נורמות התמ”ל קרה דבר הפוך:
הנורמות המוכרות לנו הן נורמות תמ”ל ואלה אשר בחרו להניק נאלצות ללמוד מה נכון והגיוני בהנקה, מתמודדות עם ים של מיתוסים, עצות מסוכנות ותסכולים שהתינוק שלהן רעב\מפונק\לא בסדר.
חלק מהמיתוסים אינם ניתנים לאף הסבר הגיוני (הידעת? הנקת תינוק מעל גיל שנה הופכת אותו להומו!) וחלקם מבוססים על הפרסום החכם של חברות התמ”ל.
מיתוס 1 - אם התינוק יונק בתדירות הגבוהה מפעם ב3 שעות זה אומר שהחלב שלך לא טוב מספיק או שהוא לא שומני מספיק
הנורמה של “האכלה כל שלוש שעות” מושתתת על שתי הנחיות.
הנחיה ראשונה היא שכדאי שהתינוק ינק 8 פעמים ביממה לפחות.
בחישוב מהיר זה אומר שהוא צריך לינוק בממוצע פעם אחת בשלוש שעות.
לפי החישוב הזה, שלוש שעות, זהו מקסימום מרווח זמן בין ההנקות.
מקסימום ולא מינימום!
במציאות תינוקות יונקים לפעמים פעם בשעה ולפעמים פעם בשעתיים ולפעמים פותחים פער של 4-5 שעות, בתקווה בלילה.
אין צורך לספור כמות הנקות או זמן בין ההנקות בתנאי שהתינוק שלך נמצא על הנקה מלאה ללא תיסופים ועולה תקין במשקל.
ההנחיה השניה היא הנחיה של תמ”ל הנובעת מחסרון של תמ”ל ולא מחסרון של הנקה.
בתמ”ל יש צורך בשמירה על כללי כמויות ותדירות נוקשים יחסית כדי למנוע האכלת יתר או הרעבה, למרות שבימנו ישנו שיח בין רופאים ומדענים – לאפשר מתן תמ”ל לפי דרישה ולא לפי כמויות מדויקות.
בהנקה יש לנו את הפריוולגיה להניק לפי דרישת וצורך התינוק ללא ספירת הנקות, זמני הנקה, משך ההנקה וכמויות.
את לא צריכה לשבור את הראש איך להרגיע תינוק בוכה ועצבני.
את לא צריכה לדאוג האם הוא קיבל מספיק חלב או לא.
כל עוד הוא עולה טוב במשקל – את מניקה כמו שצריך.
מיתוס 2 - חובה להרים את התינוק לגרעפס
גם ההנחיה הזו מגיעה מעולם הבקבוקים.
הסיכוי לבליעת אוויר גבוהה יותר כשהתינוק אוכל מבקבוק ולא מהשד ולכן הסיכוי שאין צורך בגרעפס הוא נמוך הרבה יותר.
תינוקות יונקים רבים אינם בולעים אוויר בזמן ההנקה ואין צורך להוציא להם גרעפס.
לפעמים הרמת התינוק ותפיחה על גבו כדי להוציא גרעפס תעודד פליטה שלא היתה מתרחשת ללא הרמה זו.
זה לא אומר שאין תינוקות יונקים עם גרעפס תקוע אבל אם התינוק שלך נרדם ונינוח לאחר הנקה – את לא חייבת להרים אותו לגרעפס במיוחד.
מיתוס 3 - אסור להניק בשכיבה מחשש לנוזלים באוזניים
גם זו היא הנחיה המגיעה מעולם הבקבוקים.
לא מומלץ לתת בקבוק לתינוק שוכב. בטח שלא בצורה עצמאית מחשש לחנק אך גם בגלל שצורת האכלה זו מעלה את הסיכון לדלקות אזניים.
מנגנון היניקה מהשד שונה ממנגנון אכילת בקבוק ואין מניעה להניק בשכיבה.
אם כבר להיפך, הנקה בשכיבה מומלצת בעיני, גם בשביל להרגיע ולהרדים את התינוק וגם כדי לאפשר לאמא לנוח במשך היום ובלילה.
מיתוס 4 - החלב צריך להיות לבן וסמיך. אחרת הוא דל מידי, לא מזין, מקולקל.
חלב לבן וסמיך זה החלב שאנחנו רגילים לראות בקרטון – חלב של פרה.
זה גם הצבע והסמיכות של תרכובת מזון לתינוקות אותה אנו רגילים לראות בבקבוק.
בפועל חלב אם תקין, בריא ומושלם לתינוק – יכול להיות לבן, שקוף, כחלחל, ירוק, כתום, צהוב, ורוד ואולי עוד כמה צבעים שלא הזכרתי.
תזכרי: צבע החלב וסמיכותו לא אומרים שום דבר לגבי המרכיבים התזונתיים שלו.
מיתוס 5 - את לא דואגת שאת לא יודעת כמה הוא אכל? אולי הוא רעב?
הרבה מניקות נשאלות את השאלה הזו.
הרבה מניקות שואלות אותה בעצמן (עם כל אמא נולדות החששות שלה).
פעמים רבות השאלה הזו מורידה לנו את הבטחון העצמי בנו, בחלב שלנו, בהנקה.
אני מציעה לך להסתכל עליה מכיוון אחר: את ברת מזל!
אין לך צורך למדוד כמויות, לספור הנקות, לעמוד עם השעון בכל הנקה.
זה בכלל לא משנה.
תינוק בריא, היונק לפי דרישה יונק את הכמות שהוא צריך.
התינוק שלך לא עולה מספיק במשקל? זה הזמן להתייעץ עם יועצת הנקה, להבין מה קורה מבחינת ניהול ההנקות וכמויות החלב. אבל לרוב? תינוקות יונקים עולים במשקל בדיוק כמה שהם צריכים.
מיתוס 6 - צריך לשטוף את השד לפני ההנקה. אני מקווה שאת לא מניקה בחוץ, עם כל האבק וזיעה, זה לא היגייני.
תרכובת מזון לתינוקות, בניגוד לחלב אם, אינה מכילה נוגדנים ומרכיבים חיים אחרים והיא הרבה פחות עמידה.
יש בהחלט צורך לבצע סטרליזציה ושמירה על הגיינה ברמה גבוהה כשמדובר בהאכלה בבקבוק ובתמ”ל.
מתוך הרגלי הגיינה אלה בהחלט קשה להבין מדוע ניתן להניק משד מזיע, ישירות מהים או מהבריכה, בכל מקום מבלי לסבן או לפחות לשטוף במים.
זה אחד מיתרונות האדירים של הנקה בעיני!
הפטמה מנקה את עצמה ולא מצריכה ניקיון לפני כל הנקה.
החלב מגיע ישירות מהשד ולא מתקלקל בתוך הגוף שלנו.
מיתוס 7 - התינוק חייב מוצץ כדי לספק את רפלקס המציצה שלו.
אם היה לי שקל על כל פעם שנשאלתי “איפה המוצץ שלה” ו”כבר הרגלת למוצץ”…
בעיני רבים מוצץ הוא פריט חובה לתינוק יחד עם הבקבוק, חיתולים, מיטה וחדר נפרד.
מכיוון שהשיווק הנרחב של תמ”ל מדגיש פעם אחר פעם שתמ”ל הוא אלטרנטיבה (כמעט שקולה) להנקה מרגיש שהנקה=האכלה והמוצץ? מוצץ עונה על צרכים אחרים.
בעצם מוצץ בא לעזרת הבקבוק והוא מאפשר לתינוק שאין לו שד לינוק ממנו, להשלים את זמן המציצה.
רפלקס המציצה לא עומד בפני עצמו. מטרת רפלקס המציצה היא לעודד את התינוק לחפש את השד.
תינוק יונק יודע לינוק בצורות שונות – לפעמים עם מציצות הזנתיות שמשחררות הרבה חלב ולפעמים עם מציצות מהירות ושטוחות.
לכן אם את מניקה לפי דרישה, רפלקס המציצה של התינוק מסופק לחלוטין ואין לו צורך במוצץ.
מיתוס 8 - לתינוק שלך יש שלשול, אולי אכלת משהו לא טוב?
יציאות של תינוק יונק בחודשים הראשונים הן לרוב בצבע צהבהב או ירקרק במרקם קוטג’.
היציאות הרבה יותר נוזליות מהיציאות של אדם בוגר או של תינוק מתומל.
יציאות רכות הן יציאות תקינות המצביעות על כך שהיונק אוכל טוב ומקבל מספיק נוזלים.
לתינוק שלך יש שלשול אמיתי? רוב הסיכויים שהוא תפס וירוס כלשהו או אכל אוכל לא מתאים, אם מדובר בתינוק שכבר התחיל מוצקים. החלב שלך לא נוצר מתוכן הקיבה שלך והאוכל שאכלת או שלשול שיש לך לא משפיעים ישירות על הבטן של התינוק.
יוצא דופן היחיד הוא כשלתינוק יש רגישות (לרוב לחלבון כלשהו – חלבון פרה, סויה, גלוטן) שעוברים דרך הדם שלך לחלב.
מיתוס 9 - תינוק בן שלושה חודשים עושה קקי פעם בשלושה ימים? זה לא תקין, יש לו עצירות.
עוד נורמה המגיעה מעולם התמ”ל ועולם מבוגרים.
כידוע, תינוק יונק, בן חודש וחצי ויותר, יכול לעשות בין שבע יציאות ליום ועד יציאה אחת פעם בשבוע.
כל עוד הוא עולה תקין במשקל, בטנו רכה, הוא משחרר גזים ואינו מתלונן – זו יכולה להיות נורמה אישית שלו.
מיתוס 10 - הנקה בלילה מקלקלת שיניים וגורמת לעששת
אחד המיתוסים הנפוצים, המדאיגים אמהות, במיוחד לקראת גיל שנה.
עששת תינוקות נקראת פעמים רבות “עששת בקבוקים” ומשם היא לקוחה – מעולם התמ”ל.
אופן אכילה מבקבוק משאיר פעמים רבות את החלב בתוך חלל הפה ושוטף את השיניים בניגוד להנקה שבה הפטמה מכוונת ישירות לגרון והחלב עובר את קו השיניים.
כמובן שבקבוק תמ”ל מגביר את הסיכון לעששת יותר מאשר בקבוק חלב אם בגלל המרכיבים שלו.
מחקרים רבים הראו שלא נמצא קשר בין הנקה לילית לבין עששת וכן נמצא קשר זה בין בקבוקי תמ”ל לעששת.
על עששת והנקה אני ארחיב בפוסט נפרד.
אדגיש רק שזה לא אומר שלתינוק יונק לא תהיה עששת. תזכרו ש50% מהסיכון לעששת מקורו בגנטיקה ו50% נוספים בתזונה ובהגיינת שיניים.
חובה להקפיד על צחצוח מהשן הראשונה במשחה נכונה (ראו המלצות עדכניות של משרד הבריאות) והתזונה בגיל שנה מורכבת לרוב לא מהנקה בלבד.
מניסיון אישי שלי – הבת שלי ינקה עד גיל שנתיים בלילה, לא סבלה מעששת וגנטית היא זכתה בשיניים שלי (בת 37, לא מקפידה לצערי על הגיינת שיניים ואין לי אף חור). הבן שלי לעומת זאת זכה בשיניים של אבא שלו, ינק בלילה גם כן (בתדירות פחותה יותר מאחותו) והתחילה לו עששת לפני גיל שנה. התחלנו להקפיד על צחצוח שיניים (לפני כן לא הקפדנו בכלל) ולקראת גיל שלוש הרופאה אמרה שהעששת נעצרה לחלוטין (ללא צורך בטיפולים). הוא לא הפסיק לינוק בלילה.
ספרי בתגובות!
כמה מהמיתוסים האלה יצא לך לשמוע?
כמה מהם – דאגת שהם נכונים?
מאחלת לך הנקה קלה ונינוחה,
כמה זמן שאת ותינוקך תרצו להמשיך אותה.
