משפחה משולבת (Blended family) היא משפחה שבה לאחד מבני הזוג, או לשניהם, ילדים ממערכת יחסים קודמת. אם את רווקה שהתחתנה עם גרוש שיש לו ילדים, את כבר מכירה את המורכבות בשילוב הזה, כשתינוק חדש נכנס לתמונה, המורכבות יכולה להיות גדולה יותר, אבל אם עושים את זה נכון, התינוק החדש יכול להיות ה”דבק” הסופי שהופך את המשפחה שלכם לאחת.
לפני כמה שבועות התקיימה מסיבת הסיום של הבן ה”קטן לשעבר” של בעלי. הבת הגדולה שלי- המשותפת לי ולבעלי, התיישבה בעיניים נוצצות בשורה הראשונה וחיכתה בהתרגשות לעליתו לבמה. ההופעה התחילה והבן עלה עם כל הכיתה לריקוד ראשון, הוא קלט את אחותו, עצר לשניה, נפנף לה לשלום והמשיך בהופעה בחן. את החיוך של הבת שלי ראיתי ארבע שורות מאחורה ואני? הלב שלי התפוצץ מהכרת תודה ושמחה על הקשר המדהים בין האחים האלה- שיש להם אותו האבא אבל אמא שונה. מערכת היחסים הזו לא באה ברגל, קדמו לה הרבה מחשבות שלנו והחלטות שהתבררו כנכונות וטובות. היום, חמושה ביותר ידע על הגישה ההיקשרותית והחשיבות שלה במשפחה ובכלל, הבאתי לכן ולכם כמה טיפים שיכולים לתרום מאד לשילוב נכון:
שורש היקשרות ראשון: מגע
בשנה הראשונה לחיי התינוק היקשרות נבנית באמצעות החושים: מגע, ריח, קול וכו’. עם ההורים זה קורה לרוב באופן טבעי. כאשר האמא מניקה כל החושים פעילים והתינוק הכי קרוב לאמא שניתן, כשאבא מאכיל או מקלח- אז נבנה הקשר הראשוני בין התינוק להורה. כדי להתניע את הקשר בין האחים, צריך לתת להם את ההזדמנות להיקשר גם דרך החושים: להחזיק, ללטף לחבק. לאמא טריה זה עלול להיות מפחיד מאד לתת את האוצר הקטן מאד שלה לילד אחר, אבל אם תאפשרו את זה מהרגע הראשון, תטמנו את הזרע לקשר עתידי מיטבי. אם קשה לך, תני לאבא לעשות את זה, ככה תזכי גם בקצת מנוחה וגם תנצלי את העובדה שאבא כבר למוד ניסיון וכנראה פחות לחוץ מהסיטואציה. שימו לב לא לתת לגדולים הרגשה שהם מסוכנים לקטן, להפך, שדרו ואמרו להם שאתם סומכים עליהם כי הם האחים הגדולים והם יודעים איך לטפל באחיהם הקטן. לדוגמא, דרישה לשטוף ידיים לפני כל נגיעה בתינוק יכולה להעניק תחושה לא נעימה לאחים הגדולים. תזכרו, אנחנו רוצים לעודד מגע קרוב וחופשי.
שורש היקשרות שני: הידמות
בשנה השניה לחיי התינוק, הוא מתחיל להיאחז בקשר דרך מציאת הדמיון: במה אני דומה לדמויות ההיקשרותיות שלי. יש לי שיער כמו אמא? עיניים כמו של אבא? זה הזמן לצרף ולהדגיש את הדמיון בין האחים. גם אם הם לא דומים חיצונית בכלל, מצאו את נקודות הדמיון. אפשר לדוגמא להעביר בגדים מהאחות הגדולה (תלוי אם יש כאלה כמובן) ולהראות לתינוקת ולאחות הגדולה תמונה של הגדולה עם אותם הבגדים. אולי הגדול התחיל לדבר באותו גיל כמו התינוק? ללכת באותו גיל? לא קשה למצוא נקודות דמיון אם רק מחפשים אותן, תנו לתינוק להיקשר לאחיו וגם לגדולים להרגיש שהקטן הוא חלק מהם.
בניית גשרים
אם אתם לא במשמורת מלאה על הגדולים, הם כנראה נעלמים מהבית לפרקי זמן שונים: חצי שבוע במשמורת משותפת או ליותר אם מדובר בהסדרי ראיה. הפרדות האלו יכולות להיות קשות לכל הצדדים ולעורר בהלה (שלעיתים קרובות מאד משפיעה גם על השינה של הבייבי). כדי לשכך ולהפחית את הבהלה אנחנו רוצים לבנות גשר לפגישה הבאה. לדוגמא: “אנחנו מורידים כרגע את האחים בבית הספר ובצהריים כשנגיע הביתה הם לא יהיו, הם יחזרו אלינו מחר/בעוד יומיים וכו'”, אפשר לתאם שיחת וידאו שבה תספרו לגדולים איך הקטן חיפש אותם קודם לכן ושהוא מאד מתגעגע. לגדולים יותר (לקראת גיל שלוש) כדאי ליצור לוח ימים ברור שבו מתווך להם מתי האחים שלהם חוזרים הביתה. אפשר ליצור לוח פשוט שבו הימים מיוצגים בצבעים שונים ותמונות שונות בהתאם להרכב המשפחה באותו יום, זה יוצר בהירות וסדר עבור הפעוט, מה שמאפשר לשכך את החרדה מהלא נודע.
תנו לגיטימציה לרגשות ואפשרו הסתגלות
זה אולי נראה רחוק אבל נסו לדמיין שבעוד כמה שנים נולד לכם תינוק נוסף והתינוק שלכם עכשיו הופך להיות אח גדול. יכולים להתחבר לקושי? אבל באמת, לא מההיגיון, מהלב של ילד שפתאום הגיע תינוק חדש, כל כך חמוד, שזקוק לכל כך הרבה טיפול ואיזה פחד זה שאבא יאהב אותו יותר וישכח אותי? וכמה כל הדבר הזה מועצם כשאני לא תמיד עם אבא ולפעמים לאבא יש חוויות עם התינוק שאני בכלל לא חלק מהן, אפילו לא ברקע? יחד עם השמחה הגדולה על הולדת התינוק זה בסדר ואפילו חשוב לעצור מדי פעם ולאפשר גם התאבלות של הילד הגדול שמרגיש שמקומו נדחק. במקום לדחוק ולהתעלם מהרגשות של הגדולים ביחס לזה נסו לעשות הפוך ולומר ממש: “וואו, איזה באסה זה שהתינוק החדש לוקח כל כך הרבה תשומת לב וזמן? לפעמים גם אני מתגעגע לימים שהיינו רק אנחנו ואף אחד לא היה מפריע בלילה…” אפשרו את הבאסה, אפשרו אפילו אבל על המצב החדש שנוצר, מתוך כך תגיע הסתגלות למצב.
אפשרו הסתגלות גם לכם
לסיום, כשמצטרף תינוק חדש למשפחה זה טורף את הקלפים עבור כולם, גם במשפחה “רגילה”. המורכבות של משפחה משולבת מוסיפה לכל זה מימד נוסף וחשוב לתת לו מקום. אתם עוד תעשו טעויות, כמו כל הורים טריים וותיקים, והכי חשוב לזכור שהאחריות על הקשר היא תמיד על המבוגר ואף פעם לא על הילד. עשיתם טעות? תנשמו עמוק, תתקנו, תרככו ותתנצלו. היופי בגישה ההיקשרותית היא שתמיד אפשר להתחיל מחדש, כן, גם אם אתם לא ההורים הביולוגיים.
מזל טוב!
