מה זה חינוך בגישה היקשרותית?

נכון תמיד בסרטים רומנטיים, בשונה מהמציאות אם יורשה לי להשבית שמחות, הרגעים הכי נוגעים ללב, פורטים על הנשמה ומורידים לנו דמעות, הם הרגעים שבהם הבחור המוכשר והחתיך שיכול להשיג כל אחת, מתעקש לא לוותר על הבחורה השרוטה הזאת עם השגעונות.

זו שמתנהגת אליו לא יפה ודוחה אותו בכל דרך. 

מנסה להבריח אותו בגלל הלב הפצוע שלה, שלא מסוגל להיפתח ולשחרר. 

איך הוא לא נבהל ממנה, לא בורח ותמיד יש לו את המילים הכי מדויקות בזמן הכי מדוייק, מילים שחוצות את הנסיון שלה להבריח אותו. 

מילים שרואות מעבר להתנהגות. 

מילים שמרפאות את הנשמה… 

״אני יודע שאת מפחדת שאני אברח. אני בחיים לא אלך ממך, אני אוהב אותך בכל מצב.״ 

והיא מנסה להסתיר את הדמעה שזלגה לה על הלחי והוא ממשיך… 

״את חשובה לי כל כך, אני לא נבהל ממך. לא נבהל מעוצמת הרגשות שלך, אני כאן. לא משנה מה, אנחנו זה נצח. בואי אליי. שימי ראש, אני שלך. בחיים אני לא אעזוב אותך נשמה שלי. בחיים. את, זה בעצם אני.״ 

וואו. 

נשימת אנחה. 

איזו הקלה! 

רואים אותי מעבר להתנהגות שלי… 

מבינים את הכוונות הטובות שלי, לא בורחים ממני. 

אם רק היינו יכולות ויכולים לראות מעבר, 

אם רק היו לנו עיניי רנטגן שמספרות לנו מה קורה באמת לילדים שלנו מתחת לפני השטח, מתחת להתנהגות, ההורות שלנו הייתה נראית אחרת. 

החיים היו נראים אחרת… 

אז מה זה היקשרות? בעיניי זה הצורך שלנו להיות אהובים ללא תנאי. 

הרצון שיראו אותי כטוב, שיזכרו ויזכירו לי את הכוונות הטובות שלי. שלא יבהלו מהרגשות שלי. 

אהבה כזאת, ללא תנאי, שמבוססת על קשר הורה-ילד בריא, אכפתי וחומל זאת היקשרות. 

הצורך הזה בקשר יציב ואוהב חזק יותר אפילו מהצורך במזון והוא הכוח המניע בעולם שעוזר לנו להבין את ילדנו, ולהם לגדול, להתפתח ולגבש את הזהות שלהם. 

המרדף אחרי קשר עלול להיות מסוכן להתפתחות, ואנחנו צריכים תמיד לשאוף לספק לילדים שלנו היקשרות לפני שהם מבקשים. 

זאת עבודה של חיים שלמים, אבל בניגוד לבזבוז הזמן על עיצוב התנהגות, היקשרות מציעה לנו פלטפורמה של השקעת זמן. ההשקעה הזאת כל כך משתלמת, עוזרת לנו להקשיב לאינסטינקטים שלנו, לפתח יחסי אנוש בריאים ובעיקר להירגע מהמרדף האינסופי של הצורך באישור לקיומנו בעולם.

הלוואי שנזכה לקבל ולתת אהבה מהסוג הזה, 

חני